המיליארדר מסביר שהמטרה היא שהמושבה במאדים תוכל "לגדול מעצמה אם ספינות האספקה מכדור הארץ יפסיקו להגיע מכל סיבה שהיא, בין אם הציביליזציה (על כדור הארץ) תמות בבום או באנחה".
צעד משמעותי לקידום חזונו של מאסק הגיע לאחרונה, כאשר ממשל טראמפ חתם על שינוי עצום בסדרי העדיפויות התקציביים של נאס"א. ב-1 במאי טראמפ קיצץ 6 מיליארד דולר מתקציב נאס"א והעביר את המימון ממשימות מדעיות כלליות לטובת משימות חלל מאוישות ולתוכנית לשלוח בני אדם למאדים, בדיוק בכיוון שמאסק מטיף לו.
לא מפתיע אם כך שנאס"א הפכה לשותפה מרכזית בפרויקטים של SpaceX, בהם גם הרקטה Starship – הגדולה והחזקה ביותר שנבנתה אי פעם. עד כה שוגרו שמונה טיסות ניסוי של הפרוייקט השאפתני הזה, שתוכנן מראש לשאת בני אדם ומטען לחלל העמוק.
אבל לא כולם שותפים לחזון של מאסק. מבקריו מזכירים שבזמן שהוא מדבר על הצלת האנושות, החברות שבבעלותו פועלות לעיתים קרובות באופן שפוגע בסביבה: SpaceX מואשמת בהרס אקולוגי באתרי שיגור ובזיהום חופים, ומאסק עצמו תומך בקידוחי נפט וגז שמחריפים את משבר האקלים.
האם מושבה על מאדים באמת תציל את המין האנושי או שמדובר בפנטזיה של מיליארדר שתסיט את תשומת הלב מהבעיות הדחופות יותר כאן על פני האדמה? התחזיות אמנם נוגעות לעתיד רחוק מאוד, אך הן ממחישות עד כמה קיומם של חיים תלוי באיזון עדין, כזה שעלול להתערער גם הרבה לפני שיעברו מיליארד שנים.