מטוסי טייסת 101 היו הראשונים לתקוף בלילה שבין חמישי לשישי. רס"ן י', קצינת האגף הטכני של טייסת 101 של חיל האוויר, סיפרה היום (שלישי) ל"מעריב": "הגענו הכי חזקים שאנחנו יכולים ועכשיו אנחנו מגבירים. בדיוק כמו בסרט עכשיו אנחנו רק מאיצים. הכוח, הגאווה והסיפוק שאנחנו מקבלים מכל מטס כזה שיוצא רק נותן לנו דרייב להמשיך".
היא סיפרה כי הם נערכים לאירוע כבר מספר חודשים. "בפועל את יום התקיפה ידענו רק כשהפלט יצא, נערכנו לתרגיל מאוד גדול שבסוף הפך למציאות- למלחמה". במובן האישי, היא סיפרה: "נכנסתי לתפקיד חודש לפני השבעה באוקטובר ותמיד אמרתי שאנחנו ננצח את המערכה הזאת, אנחנו החיל הכי טוב והכי מוסרי ואני סומכת עליהם שיעשו הכל".
תקיפה באיראן (צילום: רשתות ערביות)
היא הוסיפה כי הם נערכנו כל יום מאז שהתחיל השיח סביב זירת איראן. "במשך שלושה חודשים נערכנו יום יום, בתחושה כאילו היום זה היום. בחודש האחרון אנחנו כל יום נערכים לזה שהיום זה קורה, ואז בחמישי בערב אנחנו מקבלים את הפקודה".
על שגרת החיים שהיא וחבריה בגל הטכני של הטייסת נדרשו לנהל בתקופה הזאת, היא מספרת: "כל אחד ידע לנצל את הזמן שיש לפני התקיפות, אבל היה במחשבה שזה יכול להתבטל בכל רגע נתון. לכולנו היה ברור שזה יקרה, ההיערכות, הרצינות וההשקעה של חיל האוויר לא קרו מעולם ובטח שלא בשנים האחרונות".
היא הוסיפה כי הם חיים את השגרה הזו כבר שנה וחצי, והמבצע באיראן לא שינה את התמונה. "אלו שנה וחצי במהלכן התוכניות של כל אחד מאיתנו, בין אם האישיות או המקצועיות השתנו".
מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, במהלך התקיפה באיראן (צילום: דובר צה"ל)
לדבריה, ההכנות למבצע הנוכחי בוצעו תחת סודיות גדולה. "החיילים הם ידעו שאנחנו נערכים למלחמה בזירה האיראנית אבל הם לא הכירו את הפרטים המדויקים לעומק, ועדיין – הם היו מאוד מחוברים למשימה, הם יודעים שהם חלק ממשהו גדול. בלי לגעת בכל פרט, הם היו ערוכים גם מנטלית וגם פיזית. ההכנה בחודשים האחרונים הייתה בשתי הגזרות".
באשר לאחריות הכבדה המונחת על צוותי הקרקע, אמרה: "קודם כל, זה השילוב. זו גם גאווה מאוד גדולה ללחוץ את היד ולהצדיע לטייסים כשמשחררים אותם לטיסה. המהלך הזה של ההצדעה מתבצע בכל טיסת אימונים אבל יש בו כל כך הרבה, באמירה שעשינו את הכי טוב שאנחנו יכולים. בכל האחוזים עשינו עבודה מטורפת, בדקנו כל בורג וכל חימוש, ממש כל דבר במערכות. אני אמרתי לאנשים שכולנו באותם רגעים סומכים עליהם ומחכים להם".
עוד סיפרה רס"ן י' על הרגעים שעברו על צוות הקרקע מרגע שהמטוסים המריאו לתקיפה ועד ששבו: "בעיקר עובר על רשל"גים ובודקים שגם ברמת ההתמגנות וגם ברמת המקצוע והמטוס עצמו – עשינו את הכל כולל הכל. עושים עוד מעבר על המטוס, למרות שעשינו המון כאלה. עושים עוד מעבר ששום דבר לא התפספס ושהכל יעבור בשלום. כמו כן, הרבה מאוד שיחות, אמנם אנחנו יוצאים לתרגיל אבל ברגע שיצאנו מחדר הכלים, המילה תרגיל נעלמת לנו בראש ומבחינתנו התחלנו. ובעיקר להגיד לאנשים, גם לצוותי אוויר וגם לצוותי מערך האחזקה שאנחנו מאוד גאים בהם".
מטוסי קרב של חיל האוויר לפני התקיפה באיראן (צילום: דובר צה"ל)
אחד הדברים שמפתיעים את כלל העולם היא התדירות של התקיפות של מטוסי חיל האוויר, ביחס לכמות המטוסים בחיל. "אנחנו מקבלים עדכון לפני שהמטוס נוחת, לא מגיע מטוס אחד – אלא מספר מטוסים בכל נחיתה כזו. אנחנו מקבלים עדכון על מצב השמישות שלהם בשביל שנדע להיערך בהתאם, האם הוא נוחת שמיש או שצריך להזמין אנשי מקצוע כאלה ואחרים".
עוד סיפרה: "אנחנו יודעים גם למדרג את המטוסים, יודעים לעשות לו עצירה אחת לכמה טיסות ולעשות לו מערך בקרה יותר מעמיק כי אלה טיסות מאוד ארוכות, גם אם הוא שמיש עושים לו מערך בדיקות וטיפולים".
אנשי המערך אף נדרשים להמשיך להשמיש את מטוסי הקרב לבעיות, גם כשנשמעות האזעקות: "אנחנו עובדים תוך כדי. גם אנחנו, כל המדינה נמצאת תחת התקיפות האלה. יש לנו תו"ל ברור. אם המטוסים באוויר אנחנו כמובן הולכים להתמגן ואנחנו יודעים לעבוד תחת איום".
באשר לאווירה באדף, סיפרה כי כל החיילים בטייסת מלאים במוטיבציה להמשך: "קודם כל האם אנחנו מוכנים ואנחנו מוכנים להמשך. אני מדברת בשם טייסת 101 אבל אני בטוחה בכל טייסות החיל, העבודה וההכנה היו מטורפות והגענו הכי חזקים שיכולנו להגיע. עכשיו אנחנו רק מאיצים. הכוח, הגאווה והסיפוק שאנחנו מקבלים מכל מטס כזה שיוצא רק נותן לנו דרייב להמשיך".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".