כאשר לוחמי גדוד הצנחנים במילואים של חטיבה 646 נעו מערבה לעבר לב הכפר בית חאנון בצפון הרצועה, לא הייתה בליבם כל מחשבה או שאלה באשר לנחיצות הפעילות שלהם במקום. מבט חטוף לאחור ובזווית העין נראים היטב הבתים של העיר שדרות. המרחק מגדר הגבול הוא כמה מאות מטרים, והמחבלים שנותרו בין הריסות הבתים של בית חאנון ובתוך קטעי המנהרות ממשיכים לאתגר את לוחמי צה״ל.
כוחות משתי אוגדות מנהלות כרגע את הקרב על בית חאנון. לוחמי גבעתי, הפועלים תחת אוגדה 162, תוקפים את העיר מצפון ומערב. לוחמי חטיבה 646, תחת אוגדה 99, תוקפים ממזרח.
האסון בבית חאנון: בנימין אסולין, מאיר שמעון עמר, נועם אהרון מסגדיאן, משה שמואל נול, משה ניסים פרש (צילום: דובר צה"ל)
"700 מטר מערבית אלינו נמצא השטח הצפוף יותר של בית חאנון. אנחנו שומעים כל הזמן את קולות הירי, אנחנו פועלים באופן מאוד מסודר ומאוד מחושב כדי לפגוע בגדוד המחבלים שנמצא בבית חאנון. אנחנו פוגעים בתשתיות הטרור שיש שם. בית חאנון בנויה על כמה קווי רכס, אחד מהם הוא קו הרכס שאנחנו נמצאים עליו עכשיו, כבשנו אותו, השמדנו אותו, מחקנו אותו, השמדנו את כל המנהרות שהיו בו. עכשיו הוא בידינו, וזה מאפשר לנו לעשות את מה שהם עשו בעבר: לשלוט באש ובתצפית על הזירה. עכשיו בית חאנון נמצאת כמו בתוך אמבטיה, שקע קרקע, ואנחנו שולטים עליו מהרכס שבו אנחנו נמצאים" אומר סא״ל י׳ מפקד גדוד הצנחנים במילואים.
י' הוסיף: "כוחות של גבעתי מתמרנות במרחב. אנחנו עם כוחות גדולים לופתים את בית חאנון מכל הכיוונים ולוקחים מהאויב את כל התשתיות שלו. המערכת שלו בעצם כבר התחילה להתפרק, הוא כבר פועל רק כגרילה, אבל כל לילה אנחנו לוקחים עוד נתח עד שלא יישאר לאויב כלום. יש במרחב כמה עשרות של מחבלים, אבל אנחנו גובים מהם מחיר מאוד גבוה. הם לרוב נעלמים, אנחנו לא רואים אותם הרבה בעין, הם נמצאים במחבוא מתחת לאדמה ובדירות מבצעיות. כשהם יוצאים הם משלמים מחיר. האויב מאוד מפחד ומאוד מפורק, המערכת שלו בקושי מתפקדת, ובעוד כמה שבועות של אש לא תהיה לו מערכת בכלל".
הלוחמים של הגדוד נחושים. כולם בוגרי גדוד 890 של הצנחנים בסדיר. חלקם כבר חצו את גיל ארבעים. כולם כבר סגרו מעל 350 ימים מאז ה-7 באוקטובר. הפעילות עשוי להתרחב עד סוף הקיץ. בהתחלה הם מדברים על המוטיבציה, אבל ככל שהשיחה מתגלגלת הם מספרים על הקשיים, על הדחיקה, על הבעיות בבית, על איך הממשלה מפקירה את חלקם לגורלם. כך למשל, בעל עסק בתחום המסעדנות מספר כי חזרו לו צ׳קים בהיקף של מאה אלף שקלים. כל זה כשהוא במילואים והעסק סגור בגלל המלחמה מול איראן. שר האוצר לא נותן לו פיצוי למפרע ואומרים לו להתמודד מול הבנקים לבד.
בית חאנון (צילום: אבי אשכנזי)
בית חאנון (צילום: אבי אשכנזי)
לוחם אחר מספר כי בבית כבר דוחקים מבקשים לראות עד מתי זה ימשך: ״אנחנו כבר בסבב רביעי יש לנו לפחות עוד חודש כאן. אולי הבעיה היא שאנחנו לא רואים את האופק את הסוף״. חייל מבאר יעקב מוסיף: ״עברנו את ה-300 ימי מילואים, אבל כבר לא סופרים. בבית קשה, אבל מקדש את המטרה. המורכבות פה היא שאנחנו נלחמים נגד אויב שמתחבא. אנחנו עושים את כל מה שאפשר כדי למנוע ממנו את הזחילה הזאת".
אליעד ממעלה אדומים, לוחם בגדוד: "אנחנו לא פה סתם, יש פה אויב שהכוונה שלו לא השתנתה. הכוונות שלהם עדיין קיימות, ואנחנו פה כדי למנוע את זה. הקושי הוא לשמור על דריכות גבוהה לאורך כל כך הרבה זמן. אבל כשמסתכלים אחורה ורואים את שדרות, רואים את המרחק ומבינים כמה זה חשוב. בבית דואגים, אבל הבית שלי תומך".
בית חאנון (צילום: אבי אשכנזי)
בית חאנון (צילום: אבי אשכנזי)
מפקד הגדוד מסביר על הפעילות של אנשיו בימים האחרונים: ״השכונות של בית חאנון נמחקות באופן סיסטמתי באמצעות כלי הנדסה מכניים וחבלה חמה. בכל יום ממשיכים להשמיד את המרחב עד שלא יישאר פה כלום. אנחנו נמצאים מאות מטרים בודדים משדרות, ואנחנו עובדים בקצב מבצעי מטורף כדי להוריד את האיום ולתת ביטחון לערים המרכזיות בישראל. אם צריך נחזור לפה גם בפעם החמישית והשישית, כדי שניקח את כל מה שהם בנו כל השנים, נהרוג את כל המחבלים וניקח להם את כל הנשק והאמל"ח. אין לנו אפשרות להגיד 'עכשיו אנחנו עוצרים'. זה מה שצריך כדי לתת ביטחון ליישובים שנמצאים פה על הגבול".
בצה״ל לומדים את הקרב בו נפלו חמשת הלוחמים של גדוד נצח יהודה. הלוחמים מבינים כי לצד ההצלחות הם חייבים לשמור כל הזמן על הדריכות והמיקוד כדי להימנע מהפתעות של המחבלים המסתתרים בין עיי החורבות של בית חאנון.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.