בעוד המצב הביטחוני בישראל מחריף והשמיים נשארים סגורים, ישראלים רבים מצאו את עצמם “נתקעים” באירופה בלי לדעת מתי יוכלו לשוב הביתה. חלקם מחכים לעדכון שיגיע מחברות התעופה, אחרים כבר מחפשים פתרונות, אבל אצל כולם בולטת תחושת הנטישה והדאגה למה שקורה בארץ.
כאמור, גם עשרות אלפי ישראלים השוהים בחו"ל אינם יכולים לשוב לארץ בשל סגירת המרחב האווירי של ישראל. אלפים היו בדרכם בטיסות לנתב"ג, בעת סגירת המרחב האווירי של ישראל והם נחתו עם במקומות אחרים. משרד התחבורה הודיע, כי המרחב האווירי של ישראל סגור עד להודעה חדשה והטסים יעודכנו שש שעות טרם פתיחתו.
חברות התעופה הישראליות – אל על, ישראייר וארקיע, הוציאו את מטוסיהן מנמל התעופה בן גוריון, בינתיים, ללא מועד חזרה לטיסות בארץ, שייקבע בהתאם להנחיות פיקוד העורף ורשות התעופה האזרחית. כמה מהטיסות שהיו הלילה בדרכן לנתב"ג נאלצו לשוב על עקבותיהן, או לנחות בנמלי תעופה אחרים.
איתן, שנמצא ברומא, מתאר ל"מעריב" את הבלבול: ״המצב קצת מלחיץ. קיבלנו הודעה שישראייר מבטלת את כל הטיסות. אם לא תהיה טיסה ביום ראשון, נצטרך להאריך את השהות וזה לא פשוט. אין לי מספיק ציוד, וגם זו הוצאה כספית שלא תכננו. אף אחד לא יצר קשר לעדכן מה עושים. אומרים גם לא לדבר עברית ברחוב, זה מוסיף לחוסר הוודאות”. ארז יעקובי, שנמצא בפראג ומתכנן לשוב ביום שני, שומר על קור רוח: “אם לא תהיה טיסה, לא יודע אם לקרוא לזה ‘תקוע’. אשאר כמה שצריך. אני בעיקר דואג למשפחה בארץ”.
נוסעים מודאגים ליד לוחות הטיסות בנתב"ג (צילום: אבשלום ששוני)
במקומות אחרים, הדאגה גוברת. קורין פרידמן שוהה בהפלגה ליד ספרד עם משפחתה – שמונה נפשות ובהם שלושה ילדים קטנים. הם אמורים לחזור דרך לונדון ביום חמישי, אך כבר עכשיו נערכים לאפשרות שישובשו גם הטיסות משם: ״החדשות מהארץ מטרידות אותנו, והאפשרות להיתקע בלונדון מלחיצה. מדובר בעלות של כ-200 פאונד ללילה לחדר, ואנחנו זקוקים לשני חדרים לפחות. זה הופך להיות עניין כלכלי כבד”.
גם בקבוצות הפייסבוק של מטיילים נשמעות קריאות לעזרה. מיראל שכתבה מקפריסין שואלת אם יש עוד ישראלים באזור ואיך אפשר לחזור. יסמין מדובאי מתלבטת: “עדיף להישאר פה או לנסות להגיע לקפריסין?”. אנה, ששוהה בפולין, כתבה כי טיסתה בוטלה והיא מתלבטת אם להמתין במקום או לנסות להתקרב גיאוגרפית לישראל.
בכרתים, מיכל מתארת את חוסר האונים: ״אנחנו אמורים לחזור מחר, אבל מבינים שלא נוכל. התחושות קשות. הדאגה למשפחה בארץ ולמה שקורה במדינה לא מרפה. למזלנו יש סוכנת נסיעות שמטפלת בנו, וזה קצת מרגיע”. אופיר יזהר נמצא בטאלין שבאסטוניה וכבר קיבל הודעה רשמית שהטיסה שלו ב-17 ביוני בוטלה, ושלא יהיו טיסות לישראל עד ה-1 ביולי. “אם צריך, אטוס לאתונה ומשם נתמודד. חורה לי ליהנות בזמן כזה, אבל לפחות כאן אין אנטישמיות – אני פשוט נמנע מלדבר על המלחמה”.
ברק נסע לרודוס יחד עם אשתו, אחיו, ובני משפחותיהם. הם היו אמורים לחזור ביום שישי, אך לא קיבלו תשובות ברורות: ״אנחנו כרגע בלי שום ודאות. קיבלנו מישראייר סכום זעום של 150 דולר לשני לילות – זה לא מכסה אפילו לילה. הארכנו בשלושה ימים את המלון והרכב השכור. אין לנו מושג אם תהיה טיסה או שצריך להזמין משהו חלופי”.
גם החופשות בחו"ל והכנסים של מנהלים בארגונים גדולים נפלו על תזמון בעייתי. אם לארבעה מאזור המרכז ,הגיעה לפראג עם קבוצה של מנהלים והבוקר היתה אמורה לחזור לישראל. היא נותרה מעבר לים עם חוסר ודאות אחד גדול. לדבריה, "אנחנו בתחושת אי ודאות גדולה. השארתי את הילדים לבד עם בעלי והם מצפים לחזרתי, או יותר נכון למתנות שקניתי להם ושום דבר כרגע לא ידוע מבחינתנו. הייתי אמורה לעלות הבוקר בשעה 07.00 על מטוס בחזרה לישראל, אבל קיבלנו לפנות בוקר הודעה שהטיסה בוטלה וכרגע אין לנו שום מידע מתי תהיה הטיסה אם בכלל".
במענה לשאלה כיצד נערכו היא מסבירה, "הצלחנו לסדר הערכה של המלון לעוד לילה אחד ואנחנו לא יודעים מה יקרה לגבי ההמשך. נשמח מאד שגורם מאל על יצור איתנו קשר ויסייע בידינו לטפל בסוגיה הזאת. בכללי כרגע לא מרגישים עוינות אבל מה שקשה זה חוסר הוודאות. אין לנו פה מספיק בגדים איתנו לא נערכנו לשהות ארוכה ונראה מה יהיה. בינתיים אנחנו שומרים על איפוק אבל לא פשוט. אני צריכה לחזור ביום ראשון לעבודה וצוות שמחכה לי. שום דבר לא ברור".
המצב בשטח מדגיש את הפער בין ההנחיות הביטחוניות לבין המענה האזרחי – כמעט שאין גוף שמרכז את המידע או מספק פתרונות מסודרים למטיילים. ישראלים רבים מרגישים לבד ולא רק פיזית. ובעודם ממתינים לחדשות טובות או לטיסה שתשיב אותם הביתה, התחושה המשותפת ברורה: חוסר ודאות, הוצאות מפתיעות והלב שנשאר בארץ.
מושב טיסה (צילום: שאטרסטוק)
אדוורד ארונסון סיפר ל"מעריב": "אחרי מעל 300 ימי מילואים, סוף סוף יצאתי לחופשה – חופשה פשוטה עם החברה שלי אלינה אימס סביב לאירופה. עכשיו אנחנו תקועים בפריז. בלי עזרה מחברת התעופה טרנסאביה, בלי הנחיות מהממשלה הישראלית, ואין לנו מושג איך או מתי נחזור הביתה. הוצאתי כבר אלף יורו על מלון חדש , מפסיד ימי עבודה, יש לנו חיות מחמד בבית , אנחנו לגמרי לבד. זו הייתה אמורה להיות תקופה לנשום. במקום זה – עוד המתנה, עוד לחץ, ועוד שתיקה".
אלינה אימס הוסיפה: "תכננו את הטיול הזה לאירופה כדי לקחת הפסקה מכל מה שקורה — אחרי 300 ימי המילואים שלו, פשוט רצינו קצת שקט ביחד. אבל עכשיו, תקועים בפריז בלי דרך ברורה לחזור, בלי תמיכה מהטיסה או מהממשלה, קשה לא להרגיש אבודים ומתוסכלים. אנחנו מוציאים כסף שאין לנו, מפסידים דברים חשובים בבית, וכל מה שאנחנו רוצים זה לחזור הביתה בשלום. זו לא הייתה החופשה שדמיינו".
המשרד התחבורה הודיע, כי הוא פועל מול חמ"ל משרד החוץ לריכוז הנתונים בדבר כמות הישראלים השוהים בחו"ל וכן ליצירת נקודות כינוס תעופתיות (האבים), מהן יבוצעו טיסות לישראל עם פתיחת המרחב האווירי. ישראלי השוהים בחו"ל התבקשו למלא את פרטיהם לאיסוף מידע על ידי משרד החוץ.
"בכל מקרה, מבקשים לעקוב אחר המלצות המטה לביטחון לאומי במדינה שבה אתם שוהים ואחר ההמלצות הכלליות לישראלים השוהים בחו"ל", ציינו עוד במשרד התחבורה והמליצו: "הימנעו החצנה של סממנים יהודים וישראלים במרחב הציבורי, הימנעו מפרסום פרטים מזהים אודו מקום שהותכם או תוכניות המשך ברשתות החברתיות והימנעו מהגעה לאירועים רבי משתתפים המזוהים עם ישראלים או יהדות".
הערכות גם בנמלים הימיים
בתוך כך, קבוצת לופטהנזה הודיעה שבעקבות ההסלמה מול איראן, היא מפסיקה את טיסותיה עד ה-31 ביולי. קבוצת לופטהנזה כוללת את חברות התעופה לופטהנזה, סוויס, אוסטריאן איירליינס, ריסל איירליינס ויורווינגס. הקבוצה הודיעה עוד, כי בשל שיקולים תפעוליים, חברת התעופה סוויס מפסיקה את טיסותיה לנתב"ג עד ה-25 באוקטובר. חברת ביטוח הנסיעות פספורטכארד הודיעה למבטוחיה השוהים בחו"ל וטיסותיהם לארץ בוטלו, כי פוליסת הביטוח שלהם תוארך ב-48 שעות מתאריך סיום הפוליסה וזאת, ללא עלות כספית.
גם בנמלי הים קיימת היערכות. בנמל חיפה מעריכים, כי אוניות מכולות האמורות להגיע בימים הקרובים, יעגנו בנמל אחר מחוץ לישראל והסחורות ישונעו לארץ. גורם בענף הספנות הביע חשש, כי אם המצב יימשך, ייתכן שפוליסות הביטוח של חברות הספנו המגיעות לישראל יתייקרו, כפי שקרה לאחר פרוץ מלחמת ברזל.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".