טרוי קייסי, המתגורר בסקוטסדייל, אריזונה, מעדיף למרוח שתן על עורו כדי להשתזף. הוא גם משתמש בשתן לסילוק רעלים. "רק לשים אותו על העור שלך זה ממש חזק. זה טוב לנשימה. זה מפחית כאבים. זה ממריץ אותי וזה מרים את מצב הרוח שלי", אמר והוסיף: "אני מאוד אוהב לצאת איתו לשמש. אני שם אותו על הגוף שלי ויוצא על האופניים החשמליים שלי. כשהוא בקנקן, הוא מריח כמו אמוניה, אבל ברגע שזה על הגוף שלך והשמש פוגעת בו – זה הופך להיות הבושם שלי".
קייסי טוען שהשימוש החיצוני בשתן בשילוב עם חשיפה לשמש יוצר תהליך של פוטוביומודולציה – תהליך שבו אור בתדירויות מסוימות משפיע על תאים ורקמות בגוף. "כשהשתן על הגוף והשמש פוגעת בו, זה כמו הבושם האישי שלי. זה אמנם מריח קצת מוזר, אבל זו גם תרופה. אתה יודע שזה עושה את העבודה", הוא טוען. חשוב לציין שאין מחקרים מדעיים המאשרים שימוש בשתן ליצירת פוטוביומודולציה, תהליך שבדרך כלל מושג באמצעות טיפולי לייזר בתדירות נמוכה בפיקוח רפואי.
בעוד ששתן בהחלט לא יכול לעשות את העבודה של קרם הגנה למניעת סרטן העור והזדקנות, ד"ר עזיז וד"ר ג'נינגס מציינים שניהם שהאוריאה (שתנן) שנמצאה בו הוכחה כיעילה בריכוך ציפורניים ועור, וכי היה נהוג בעבר להוסיף למוצרים קוסמטיים אוריאה כדי להביא להקלה במצבים כרוניים כמו פסוריאזיס ואקזמה. "לאוריאה יש תכונות אנטי-פטרייתיות ואנטי-מיקרוביאליות והיא יעילה בטיפול בקרטוזיס סבוריאה ואקזמה", אמר ד"ר עזיז, שהוסיף כי יישום מקומי "כנראה יעבוד, אבל אני מעדיף להשתמש בקרם. אני לא רוצה להריח משתן".
טרוי קייסי מאמין שחברות התרופות מדכאות בכוונה שיטות ריפוי טבעיות כמו אלו שנמצאות במסורת האיורוודה – רפואה הודית עתיקה המשתמשת בחומרים טבעיים, כולל נוזלי גוף – בניסיון למנוע מאנשים לרפא את עצמם. "בין אם אתם טובלים בשתן, שותים אותו, או מיישנים אותו – יש בו כל כך הרבה כוח", הוא טוען. קייסי מעודד את הסקרנים לשקול לנסות בעצמם: "זה אמנם קיצוני עבור רוב האנשים, ולכן פסיכולוגית זה לא מתאים לכולם. אמצו את זה אם זה מתחבר אליכם; אל תאמצו אם לא".