לראשונה מפרוץ מלחמת חרבות ברזל – רט"ג החלה בבקרת נזקים בצפון

רשות הטבע והגנים החלה בסקר צומח נרחב באזורי החרמון וקו העימות, שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה. מטרת הסקר היא להעריך את היקף הנזק ולתכנן את שיקום בית הגידול הייחודי, המהווה נכס אסטרטגי בהתמודדות ישראל עם משבר האקלים.

החרמון, הידוע כמחציתו מדבר וכאזור אקולוגי ייחודי, מהווה בית גידול לצמחים נדירים ובעלי חשיבות עליונה. בין הצמחים שנמצאו בסקר הראשוני נכללים "נפית הבשן", "עיריוני קצר" וגם "מעריב משתלשל", המעידים על עושר בוטני יוצא דופן – כך אמרו ל"מעריב" ברשות הטבע. צמחים אלו, אבות של צמחי תרבות, מכילים תכונות גנטיות חיוניות לעמידות בפני יובש, מליחות ומחלות – יכולות קריטיות להתמודדות עם השפעות ההתחממות הגלובלית.

"האזורים שנפגעו בהר דב ובבקעת אגס הם בעלי מגוון אדיר של צמחים מיוחדים", הסביר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, "במהלך הלחימה, פעילות צבאית אינטנסיבית, כולל תמרון כלים כבדים וחפירת עמדות, גרמה לחישוף קרקע ונזק דרמטי. כעת, כשהגישה מתאפשרת, אנו פועלים באופן שיטתי כדי להגדיר את היקף הפגיעה ולזהות את האזורים שלא נפגעו. הבנה זו תסייע לנו להחזיר את השטח למצבו הטבעי".

ד"ר אורי פרגמן ספיר, המנהל המדעי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, הדגיש את חשיבות השימור: "החרמון הוא אוצר בוטני. הצמחים כאן מספקים לנו את הגנום הדרוש לפיתוח זני תרבות עמידים בפני אתגרי האקלים העתידיים. שימורם הוא אינטרס לאומי וגלובלי".

הלחימה הותירה את חותמה על שטחי הטבע ברחבי הארץ. הנזקים חסרי התקדים נאמדים ב-340 אלף דונם של שרפות עד אוקטובר 2024, בנוסף לפגיעה בתשתיות טיילות ובתי גידול בשמורות הטבע ובגנים לאומיים.

רשות הטבע והגנים, הנאבקת בהיקף הנזקים הגדול ביותר זה 60 שנות קיומה, פועלת במקביל לשיקום ולטיפול בפסולת שהותירה הלחימה. "למרות הפגיעה, אנו אופטימיים לגבי יכולת ההשתקמות של החרמון", אומר דולב. "כמויות המשקעים הגבוהות באזור תורמות לכך. שאיפתנו היא להחזיר את הקרקע למצב טבעי ככל הניתן, ולאפשר לצומח לשגשג מחדש".

יעד אבירם, פקח אזורי בצפון הגולן, הוסיף: "במהלך הלחימה חיי אדם היו בראש סדר העדיפויות, אך דאגנו לצמצם את הפגיעה בטבע ככל האפשר. כעת, כשהכוחות פינו את השטח, אנו עוסקים בפינוי כמויות אדירות של פסולת וציוד צבאי שנותר מאחור. נמשיך לנטר את מצב החרמון ולפעול לשיקומו המלא, מתוך הבנה כי שימור הטבע הוא אבן יסוד בחוסן הלאומי והסביבתי של ישראל".