לראשונה מתחילת המלחמה: צה״ל הוציא את כל יישובי עוטף עזה מהגדרת ״שטח צבאי סגור״ – וכעת אף אחד מיישובי העוטף לא מוגדר כך. זאת בהמשך להחלטת הממשלה על כך שאין מניעה ביטחונית יותר לחזור לאף אחד מיישובי העוטף. תושבי עוטף עזה עודכנו לפני זמן קצר בכך שאלוף פיקוד הדרום חתם על צו שטח צבאי סגור עדכני, שמותיר את היישובים מחוצה לו, ומותיר תחת הצו רק חלק מכבישי העוטף, לטובת שימוש הצבא לצרכי המשך הפעילות הצבאית ברצועה.
מתן וייץ, תושב נחל עוז, נשאר סקפטי למרות ההחלטה: ״הניסיון להציג 'חזרה לשגרה' הוא לא רק מנותק – הוא מסוכן וחסר אחריות. במציאות שבה טנקים בכניסה לקיבוץ, כביש גישה חסום כבר שנתיים מחשש לירי נ"ט, ארטילריה וירי מסביב לשעון. האם זו 'שגרה'? האם זו מציאות שאפשר לגדל בה ילדים? שרי הממשלה שהיו בחודשים האחרונים בנחל עוז אמרו במפורש שלא ניתן לקיים חיי שגרה בנחל עוז במצב המלחמה הקיים פה, בטח ובטח משפחות וילדים שעברו את ה-7/10 בנחל עוז. המציאות לא השתנתה מאז – רק הנרטיב שאתם מנסים לייצר. די לניתוק. כל עוד עמרי מירן ו-49 חטופים וחטופה נוספים בעזה, וכל עוד אנחנו עדיין בשדה קרב – אין ולא תהיה שגרה.
קיבוץ נירים לאחר עבודות השיקום בעוטף עזה (צילום: אפשטיין פרויקטים)
בקיבוץ ניר יצחק הגיבו: ״קיבוץ ניר יצחק עובר בתקופה זו תהליך שיקום פיזי וקהילתי. כל בתי התושבים שנפגעו שופצו והוא ערוך ומוכן לקלוט בחזרה את כל תושביו המעוניינים לשוב אליו. מרבית החברות והחברים כבר שבו הביתה בהדרגה במהלך החודשים האחרונים, והקהילה כולה תומכת גם באלה שבוחרים להמתין עם החזרה".
בהודעתם הוסיפו: "עם זאת, שגרת החיים בעוטף הינה שגרת מלחמה לכל דבר ועניין עם פיצוצים שמרעידים את הבתים בכל לילה ויריות בלתי פוסקות במשך היום, עם מציאות ביטחונית מורכבת, במיוחד לאור האירועים הטראומתיים שעברה האוכלוסייה. מעל לכל, יש לזכור כי המלחמה לא הסתיימה והאזור אינו יכול להיות מוגדר כבטוח, כל עוד חמישים איש שנחטפו מהאזור הזה, נמצאים בשבי, בהם חברינו טל חיימי ז״ל וליאור רודאיף ז״ל. האזור הינו שטח לחימה פעיל וכיוצא בזה, לא ניתן להגדירו כבטוח. אנו שבים וקוראים לממשלה ולכל בעלי התפקידים במדינה, לשחרר את כל חטופנו בעסקה במהרה".
גם מיכל עוזיהו ראשת המועצה האזורית אשכול, הגיבה אז להחלטת הממשלה להסיר את המניעה הבטחונית בכלל יישובי המועצה: ״הסרת המניעה הביטחונית מכלל הישובים והסרת המניעה השיקומית מארבעת יישובינו באשכול – כרם שלום, רעים, נירים ועין השלושה, מסמלת שלב משמעותי בדרך חזרה הביתה של הישובים שחסרים לנו מאוד כאן בבית באשכול. אנחנו מייחלים לשיבה הביתה בראש ובראשונה של כל 50 החטופות והחטופים שלנו. זה המרכיב הבטחוני החיוני ביותר דורות קדימה".
מיכל עוזיהו ראש מועצה אזורית אשכול (צילום: דוברות מועצה אזורית אשכול)
"אנחנו מתרגשים בשבועות האחרונים ללוות את החזרה הביתה של הקהילות ונערכים כדי לתת את כלל המענים שידרשו. מלווים מקרוב גם את היישובים שכבר חזרו, וגם את אלה שעדיין מתגוררים בפתרונות הזמניים. נמשיך להזכיר גם למי שאינו יכול לחזור שלנצח הוא ישאר חלק בלתי נפרד מאיתנו. חובת המדינה היא לדאוג גם להם. לצד זאת, אלו לא יכולות להיות הכרזות בלבד" הוסיפה עוזיהו.
היא סיימה במסר למקבלי ההחלטות: "מצפים שהמדינה תפעל לצמצום הפערים בין ההבטחות שניתנו לנו לבין המציאות בשטח, על ידי מימוש מלא של תקציבי תקומה. כדי לחזור הביתה באמת, המדינה צריכה להיות איתנו. אנו נחושים לצמוח מהשבר, לבנות ולהתפתח עד שכולם ישובו הביתה לאשכול. השיקום האמיתי יהיה רק לאחר שיחזרו כלל החטופים הביתה".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.