אירוע מרגש יתרחש היום (שלישי) בכרם שלום, כשהתושבים יחלו לשוב ליישובם לראשונה מאז שהוסרה המניעה הביטחונית, שהגבילה את חזרתם מאז מתקפת הטרור של שבעה באוקטובר 2023. ביוזמת המועצה האזורית אשכול, ובאמצעות חיבוק קהילתי מרגש של היישוב השכן צוחר, תתקיים קבלת פנים מיוחדת לחברי קהילת כרם שלום – ובמרכזה איחוד מחודש עם השכנים, החברים, והמשפחות מהמועצה.
האירוע – שיכלול פעילויות לכל המשפחה, מפגשים, חיבוקים ונשנושים – יתקיים בצל הזיכרון הקשה של אותו בוקר שבת, שבו איבד היישוב שניים מבניו וניצל מחדירה המונית הודות לפעולתם האמיצה של תושביו. החזרה, כך העידו התושבים, לא תהיה קלה – אך היא מסמנת התחלה חדשה, גם אם לא שלמה.
רוני קיסין, תושבת כרם שלום, סיפרה ל”מעריב” על הרגשות שמלווים את החזרה לבית שנאלצה לנטוש לתקופה ארוכה: “קודם כל כל החזרה מלווה בתחושות מעורבות. אנחנו נורא מתרגשים שחוזרים הביתה. אין כמו לחזור למקום המוכר והאהוב. מצד שני, רעשי המלחמה פה מאוד עצימים. בתקופות אחרות כן היו מפנים אותנו. אני מאוד שמחה שחזרתי הביתה, שלא יהיה ספק – אבל הרעשים קשים".
לדבריה, התחושות המורכבות לא מונעות מהלב להתרגש מהמראות הפשוטים של חיי קהילה מתחדשים: "התגעגעתי מאוד לנוף, לחברים שלי – שלמרות שהיינו בפינוי ביחד, לא באמת ראינו אחד את השני. פה אנחנו פשוט מסתובבים ורואים אחד את השני, וזה פשוט כיף. הגעגוע האמיתי זה פשוט לחזור הביתה אחרי מסע של כמעט שנתיים".
אבל עבור קיסין, כמו עבור רבים אחרים ביישוב, החזרה איננה שלמה – כל עוד ישנם חטופים שעדיין לא שבו: "חשוב להגיד – החזרה שלנו היא לא שלמה עד שלא כל החטופים חוזרים. זה החברים, השכנים שאנחנו מכירים באופן אישי, ועד שהם לא חוזרים – החזרה היא לא שלמה".
כרם שלום (צילום: דוברות כרם שלום)
את האירוע ארגנה קהילת צוחר, שאימצה את כרם שלום בחודשים הקשים. יפעת פינטו, תושבת צוחר ומי שהובילה את היוזמה, הסבירה את הרקע למפגש: "מדובר באירוע של קבלת פנים לקהילת כרם שלום בהובלה של קהילת צוחר. אנחנו נגיע למקום ונקבל את פני התושבים. זאת התרגשות גדולה מאוד".
פינטו הדגישה את עומק הקשרים שבין קהילות המועצה, שמעולם לא הסתפקו רק בשכנות גיאוגרפית: "מועצה אזורית אשכול זה מרכז קהילתי הדוק ומחובר מאוד. החיבורים הם כמעט דם – משפחות שהסבתא יכולה לגור בכרם שלום, הנכד בצוחר, הדוד בעמיעוז והבן במבטחים. אנחנו במרקם קהילתי חזק. יש גאווה והתרגשות גדולה לקבל את פני החברים שלנו שחוזרים הביתה".
כרם שלום (צילום: מנהלת תקומה)
עם זאת, היא מציינת כי גם בקרב הקהילה המארחת ישנה הבנה למורכבות של החזרה: "יחד עם זאת, יש בכל זאת רגשות מעורבים – כי אנחנו מבינים שזה רגיש, שאנשים חוזרים הביתה למקום שעדיין לא בריא במאה האחוזים. פה בדיוק נכנס החיבור הקהילתי – ולחבק את מי שעכשיו בתהליך חזרה, את מי שעכשיו עושה את הצעדים לחזרה. כמי שאנחנו כבר יישוב שחזר לביתו כבר במרץ – אנחנו פה, מיושבים, מוכנים וערוכים".
החזרה של תושבי כרם שלום מסמנת רגע חשוב במסע ההחלמה של היישובים בעוטף עזה. אך כל הנוכחים באירוע ידעו – זהו רק צעד ראשון. הדרך עוד ארוכה, אך היא נצבעת שוב בצבעי בית, קהילה ותקווה.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.