לקרר AI עם מי ים: ביקרנו במרכז הנתונים הגדול באירופה

שום דבר בעיירת החוף המנומנמת סינש שבפורטוגל לחופי האוקיינוס האטלנטי מעיד כי בסביבתה הולך ונבנה מרכז נתונים עוצמתי, מהסוג שגוגל, מיקרוסופט ואמזון בונות לעצמן. בתי מידות לבנים, חופים מרהיבים, קניון מקומי קטן עם עשר חנויות ובית קפה ומאפה מקומי, ומסעדות דגים השוכנות בצריפים עם שלטים בפורטוגזית, מרכיבים את עיירת החוף התיירותית והשלווה. לא, שום עדות להייטק. ובכל זאת, במרחק נסיעה קצרה מהעיירה, הולך ומוקם אחד ממרכזי הנתונים הגדולים וחשוב מכך, הירוקים באירופה.

תבינו: לבינה המלאכותית יש בעיה. בעיה גדולה אפילו. כל הבקשות שלכם לציורים בסגנון סטודיו ג'יבלי (זוכרים את הטרנד הזה מלפני חודש או שכבר הספקתם לשכוח?), קיצורי הדרך של מתכנתים עם vibe coding, בקשות לסיפורים ונסח לי מחדש את האימייל הזה כדי שאשמע יותר חכם… הכל צריך להיות מעובד איפשהו. כל מיליארדי הבקשות האלה למודלי השפה הגדולים, מעובדים ומאומנים במרכזי נתונים בעלי כוח מחשוב אדיר (רובם ככולם על מעדבים של אנוידיה, אגב). אבל כוח המחשוב האדיר הזה דורש הרבה חשמל וזה יוצר שתי בעיות גדולות לסביבה: צריכת אנרגיה ופליטת חום.

רק כדי להבהיר כמה הבעיה שהבינה המלאכותית המחוללת יצרה היא גדולה, הנה השוואה קטנה: ב-2019, ארון שרתים אחד במרכז נתונים (מה שהיה מכונה פעם חוות שרתים…וזה באמת חווה. שמגדלים בה שרתים!), צרך פחות מעשרה קילו-וואט, כיום, ארון שרתים של בינה מלאכותית צורך 132 קילוואט, ואנווידיה לא מתכוונת לעצור את הרכבת: לפי התחזית של ג'נסן הואנג, הצריכה בשנים הקרובות ובמעבדים הבאים שלהם, שיהיו רק יותר זללני זרם תגיע גם ליותר… כלומר הצריכה תגדל פי עשרות מונים, בתרחיש האופטימי.

עכשיו, בשעה שהצימאון העולמי לצריכת נתונים ו-AI זינק, יכולת ייצור החשמל מפגרת מאחור: כך למשל, בארצות הברית לבדה (ועוד לא דיברנו על שאר העולם), הדרישה למרכזי נתונים עלתה ב-14 אחוזים, אבל יכולת ייצור החשמל הכללית עלתה רק באחוז אחד. אז מה עושים עם התיאבון לחשמל?