לפני 200 שנה השמש הפכה כחולה. רק עכשיו גילינו למה

התפרצויות געשיות בהר אטנה שבסיציליה עוררו בחודש שעבר דאגה בקרב תיירים ותושבים, אך הן גם מזכירות לנו עובדה חשובה: כדור הארץ הוא כוכב לכת חי, רועש וסוער מבחינה גיאולוגית. הרי געש ליוו את ההיסטוריה האנושית מאז ומתמיד – חלקם עיצבו נופים ותרבויות, אחרים השמידו ערים שלמות, כמו ההתפרצות המפורסמת של הר וזוב שכיסתה את פומפיי באפר לוהט.

היסטוריונים התבססו לאורך השנים על עדויות כתובות וחפירות ארכיאולוגיות כדי להבין את ההשפעות של אירועים כאלה על הציוויליזציות השונות. אבל בזכות טכנולוגיות חדשות, אפשר היום לשחזר אפילו התפרצויות מהמאה ה־19 ולגלות כיצד הן השפיעו על מזג האוויר, על החקלאות, ואפילו על צבע השמש.

כשהשמש הפכה לכחולה

באביב-קיץ של שנת 1831 התרחשה באוקיינוס השקט התפרצות געשית אדירה, שגרמה להתקררות גלובלית של כמעט מעלה אחת, פגעה בגידולים חקלאיים ברחבי העולם, והובילה לרעב נרחב. דיווחים מהתקופה תיעדו מזג אוויר חורפי וחריג בעיצומו של הקיץ ובמקרים קיצוניים, השמש עצמה נצפתה בצבעים לא שגרתיים, כולל גוונים כחולים וירקרקים.

עד לאחרונה, אף אחד לא ידע בדיוק מהו הר הגעש שעמד מאחורי האירוע הדרמטי הזה. אך כעת, בזכות מחקר חדש של אוניברסיטת סנט אנדרוז בסקוטלנד, יש לראשונה תשובה ברורה.