לעבוד בשירות המדינה? לדור הנוכחי אין סבלנות לצלצולים

את הריאיון עם השניים לא פתחנו במקרה בשאלת העובדים המועסקים בשירות המדינה. זו לא אנקדוטה – חלק נכבד מזמנם מוקדש לייצג את העובדים מול משרד האוצר, להיאבק על תנאים. "זו לא רק סוגיה משפטית, זו מלחמה על הסיכוי להשאיר במערכת את האנשים שהיא לא יכולה להרשות לעצמה לאבד. ברמה העקרונית, המדינה כבר מבינה שצריך לשלם כדי לשמור עליהם. אבל בין המוח שמבין ליד שצריכה לפתוח את הארנק – עובר עצב שלא תמיד מוליך. ושם, בדיוק שם, נתקע כל הסיפור".

דוגמאות? לאחרונה נחתם הסכם קיבוצי חדש, המשפר את תנאי העסקתם של כ־1,500 עובדים ברשות המיסים. במסגרת ההסכם, שכרם של העובדים יעלה ב־1,600 עד 2,000 שקלים בחודש, עם תחולה רטרואקטיבית החל מאוקטובר 2024. נושא השכר הנמוך של עובדי רשות המיסים נדון במשך שנים בוועדות שונות ובדוח מבקר המדינה, אולם למרבה הצער לא חל כל שינוי בנושא. אי לכך, ההסתדרות הלאומית הגישה לפני מספר שנים תביעה בשם מאות מפקחי ורכזי הרשות, בדרישה להעלות את שכרם – בין היתר בשל אפליה מול כלכלנים בשירות המדינה, המועסקים בחוזה כלכלנים.

"אלו עובדים מקצועיים מאוד שהיו נחטפים בשוק הפרטי, ולמרות שזה ברור גם למדינה, נדרשנו להליך משפטי שיאיץ את המהלך. יש המון עיוותים נוספים במערכת", מציין קמינצקי. "למשל, דרישת החזר תשלום ימי חופשה לעובדי מדינה שפונו מבתיהם החל מחודש 12/23 – נושא שנדון בימים אלו במשרד האוצר. גם מתן מענק יובל לעובדי מדינה המועסקים בחוזים אישיים – עד היום עובדים בחוזים אישיים לא היו זכאים למענק יובל. ההסתדרות הלאומית פועלת בשנה האחרונה לשנות מצב זה, ומקווים שהנושא יוסדר בקרוב".

בחודשים האחרונים השיקה ההסתדרות הלאומית את ארגון 'שחר חדש' לעובדי השירות הציבורי, אשר שם לו למטרה למנף ולרענן את זכויותיהם של עובדי השירות הציבורי בהסכם הקיבוצי ובחוזים אישיים. עובדי מדינה רבים, המאוגדים בהסתדרות הלאומית, מועסקים בחוזים אישיים. שיעורם נמצא במגמת עלייה עקבית, ובשנת 2023 הגיע ל־27% מקרב עובדי משרדי הממשלה ול־25% בכלל שירות המדינה.

בראייתו של קמינצקי, מדובר על נתונים מעודדים, שמיטיבים גם עם כלל הציבור. "עובד עם חוזה אישי נכנס לתפקיד אחרת. הוא לא סופר ותק, לא סופר קביעות – הוא סופר תוצאות. הוא לא ממתין לחידוש ההסכם הקיבוצי, ובצער גם מופלה לרעה במרבית מהמקרים. מי שנשאר – זה מי שמצדיק את זה בכל יום מחדש. נכון, קל יותר לפטר אותו – אבל הוא גם לא בא בשביל הקביעות. הוא בא לעבוד. וההבדל ניכר: המחויבות, המסירות, העט שלא נופל מהיד גם אחרי ארבע אחר הצהריים".