למי יש עניין לא לדבר על המחיר שנשלם אם נפסיק את המלחמה?

כמה מאנשי ערוץ 12 לעגו השבוע ברשת החברתית למקביליהם מערוץ 14, על כך שהסתפקו בשידור קטע קצרצר בלבד מתוך הסרטון שבו נראה אביתר דוד, החטוף בעזה, באותו תיעוד מזעזע. "15 שניות הקדישו במהדורת ערוץ 14 לסרטון השואה…", כתב עורך המהדורה המרכזית של חדשות 12, "כמובן מבלי להשמיע מילה מהזעקה שלו, ואז דהרו הלאה. במהדורה המוקדמת הגדילו לעשות ולא הראו פריים מהסרטון…זה מה ששווה חטוף בסכנת חיים".

לו אני הייתי צריך לקבל את ההחלטה, הרי שאת הסרטון הזה, דווקא אותו, בניגוד לכמעט כל האחרים, הייתי מפרסם. למה? משום שאני חושב שהיה ערך גדול בהקרנתו אל מול העולם הרחב, שנראה ששכח אחרי שנה ועשרה חודשים עם איזה מפלצות יש לנו עסק.

אבל אחרי שאמרנו את זה, צריך להגיד לזכותם של אנשי ערוץ 14 שיש להם עמדה עקרונית, ברורה והגיונית, הגורסת שאין שום סיבה שנשמש שופר לטרור הפסיכולוגי של חמאס. חמאס לא מרעיב את החטופים שלנו כי נגמר לו האוכל. לחמאס יש די והותר אוכל. חמאס מרעיב את החטופים שלנו כדי שניתן יהיה לצלם אותם שלדי אדם, להפיץ אלינו את התמונות, לקוות שנשדר אותן, וכך להקל עליו לדרוש לשלם לו כל מחיר על מנת שישחרר אותם.

משכך, השאלה איננה מה עומד מאחורי ההחלטה של ערוץ 14 לא לשדר, אלא מה עומד מאחרי ההחלטה של ערוץ 12 (ולא רק שלו, כמובן), כן לשדר. האם רק כדי לעדכן אותנו בחומרת המצב, או גם קצת כדי לסייע לתדלק את המחאה שמאשימה את הממשלה ואת ראש הממשלה בפשע הזה? כי אם אנחנו מבינים שהמטרה של חמאס היא לגרום לנו להתפרק מכל מה שהשגנו במלחמה, ולסגת לאחור, ולשלם לו כל מחיר שידרוש, אז אנחנו חייבים להודות שהשידורים שלנו הם הגשמת החלומות שלו.

לפיכך, ראוי להשיב בהגינות לשאלה הבאה: כשמהדורה אחת מציגה את הסרטונים שחמאס מפיץ והמהדורה השנייה לא, מי משתיהן גורמת קורת רוח גדולה יותר לארגון הטרור האכזרי הזה? מיותר לציין, אין כאן טענה שלמישהו יש עניין חלילה לסייע לארגון הטרור, ועדיין, מהתוצאה לא כדאי להתעלם.