למה לא יירטו הכל? כך צה"ל מתמודד עם מטח הטילים האיראני

למה צה"ל לא מצליח ליירט את כל טילי הקרקע-קרקע של איראן, למרות העליונות הטכנולוגית של ישראל?

מטחים גדולים – אומנם בתחילת המלחמה נגד איראן הם שיגרו מטחים גדולים למספר אזורים בעיקר בריכוזי אוכלוסייה כדי לזרוע הרס, להרוג ולפגוע בתשתיות קריטיות לישראל אך ככל שחלף הזמן, ירד היקף השיגורים והוא כולל גם מטח של טילים בודדים. לכן, מנסים האיראנים לייצר מטחים (לא תמיד מצליחים) כדי לאתר את המערכות ליירט במקביל מספר גדול של איומים.

משגרים ניידים – אחד האתגרים הגדולים עבור המודיעין הישראלי וחיל האוויר הוא לאתר את הסוללות הניידות, טילים על גבי משאיות שנעות בשטח וממתינות לפקודות שיגור בשונה מאתרים נייחים. אמ"ן וחיל האויויר בעיקר באמצעות מערך כלי הטיס הלא מאוישים רשמו הצלחות גדולות מאוד בפעולת "ציד המשגרים" ברחבי איראן.

סוגי הטילים – האיראנים משלבים מתחילת המלחמה מגוון של טילים. עיקר השוני הוא בראש הנפץ הקרבי. ככל שראש הנפץ הקרבי (רש"ק) גדול כך הטווח קטן. סוגי מנוע שונים כדי לאתגר את המערכות בתמרון האווירי וסוג הרש"ק. רוב הטילים היו בעלי מטען הדף כדי להגדיל את רדיוס ההרס אך גם היה שימוש בראש קרב שכולל עשרות חימושים קטנים מתפרקים ומתפזרים. השימוש האחרון הופעל מעל העיר אזור ובאר-שבע. גורמי ביטחון לא פוסלים הפתעות של חימושים שצה"ל לא מכיר.

חמקנות (לא מלאה) – גורמים במערכת הביטחון, טוענים כי המדענים האיראנים הצליחו לשלב טכנולוגיה מתקדמת מאוד בייצור הטילים – לחלקם יש תוכנית תקיפה ידועה מראש, חלקם חסיני שיבוש gps, וחלקם בעלי יכולת שיבוש.

תקיפה של כמה אזורים במקביל – האיראנים הוכיחו כי הם יודעים לשגר טילים ממספר אזורים ברחבי איראן לעבר מספר אזורים במקביל ברחבי ישראל כדי להקשות על הקשב של מפקדי ההגנה האווירית.

כלכלית – במערכת הביטחון טוענים כי חרף הפרסומים בארה"ב, צה"ל רחוק מאוד מהקו האדום במכסות המיירטים מנגד אין מספר בלתי מוגבל ולכן יש להפעיל היגיון וניהול סיכונים מול כל מטח תוך כדי שיערוך מקום הנפילה, והאיום. מנגד, צה"ל דואג לתקוף אתרי ייצור ומחסני נשק באיראן כדי להגדיל את הפערים בין היקף המיירטים הישראלי למאגרי הטילים האיראנים