למה הציבור לא קונה את סיפור התקומה של נתניהו: ברק סרי

והציפיות לאחר המכה האדירה לאיראן, ההצלחות הפנומנליות של חיל האוויר, המוסד, אמ"ן, היו בשמיים. קרענו את איראן לגזרים. שברנו להם את העצמות. "הכל בזכות נתניהו", שיפררו מעריצי נתניהו. "אין עוד מלבדו".

והציפייה היתה שהנה כעת נתניהו יקפוץ במנדטים, אולי יסיים את המלחמה בעזה, יחזיר את החטופים, יילך לנורמליזציה עם סעודיה ומשם יחתוך מהר לבחירות, לעוד ניצחון ולעוד קדנציה של כמה שנים.
ואז הגיעו הסקרים. הראשון של מנו גבע, בשלישי בערב בחדשות 12, סקר די מדהים, שלפיו למרות הניצחון באיראן, למרות המכה הניצחת, האופוריה הגדולה, כלום לא זז פוליטית. למרות התחושה של כל מעריצי נתניהו שיריביו "אכלו אותה בגדול", הסקר לימד שגוש נתניהו לא זז. זה הכניס את שופרות נתניהו ושאר מעריציו, למרה שחורה. אכזבה גדולה מהציבור שלא יודע להעריך את גדולת נתניהו.

ביום רביעי בצהריים הגיע הסקר השני של "וואלה". גם בסקר הזה התמונה די דומה. הליכוד עולה על חשבון בן גביר, מגיע ל-26 מנדטים אבל גוש נתניהו תקוע על 48 מנדטים. אף אחד מגוש מתנגדי נתניהו לא עבר צד לגוש שלו, במה שאולי יכול לקרב אותו למספר המיוחל 61 שאיתו מרכיבים קואליציה וממשלה. אגב, לפי הסקר של "וואלה", גוש מפלגות האופוזיציה, בראשות נפתלי בנט יכול להקים ממשלה עם 62 מנדטים, גם בלי המפלגות הערביות. ברביעי בערב הגיע הסקר השלישי של כאן 11. הוא כבר היה יותר אופטימי, הכי אופטימי מבין אלה שנערכו. לפי הסקר הזה הליכוד קפץ בשישה מנדטים ל-28, וגוש נתניהו קפץ ל-51 מנדטים, עליה של ארבעה מנדטים. וזה השיא בינתיים, רחוק עדיין עשרה מנדטים מהאפשרות להקים ממשלה.

ועוד הערה קטנה: בכל הסקרים בצלאל סמוטריץ לא עובר את אחוז החסימה. בסקר של כאן 11 הוא עם 1.8 אחוזים, רחוק רחוק מאחוז החסימה. אבל תנוח דעתכם, או שאולי לא: סמוטריץ לא יתמודד בבחירות לבד וישרוף לגוש נתניהו שניים, שלושה מנדטים. נתניהו כבר ידאג גם הפעם לחבר אותו לבן גביר. אז אפשר להוסיף לגוש נתניהו שני מנדטים אוטומטית בכל סקר.

בגדול, תומכי נתניהו לא יודעים את נפשם. ומתגנב לליבם החשש שאם הנצחון הגדול באיראן לא הקפיץ את גוש נתניהו לפחות בעשרה מנדטים, אולי יש בעיה.

‏ואז קמנו ביום רביעי בבוקר והתבשרנו על שבעת לוחמי ההנדסה שנהרגו בחאן יונס וכולנו התרסקנו אל קרקע המציאות. ואולי, חוששים אוהדי נתניהו, הכתם הנורא מהאסון המחריד בשבעה באוקטובר חזק יותר מהכל. הטבח, המלחמה הלא נגמרת בעזה, ההרוגים מאז אותה שבת שחורה, עוד מעט 2000 הרוגים בסך הכל, כשכל אחד מאיתנו מכיר הרוג, נופל, נרצח, חטוף, זה יותר חזק. חזק יותר מכל תקיפה באיראן, מכל הפצצה בפורדו או כל חיסול של מדען גרעין איראני, או בכיר במשפחות מהפכה.

‏עוד כמה חודשים ייערכו הבחירות. יש רבים מאוהדי נתניהו, שגורלו, עתידו, שרידותו, חשובים להם יותר ממה שיהיה כאן. אף אחד לא יודע כיצד יתפתחו הדברים. אולי תהיה נורמליזציה עם סעודיה, אולי עם סוריה – סטיב וויטקוף כבר רמז ברביעי בערב שבקרוב יצטרפו עוד מדינות להסכמי אברהם. אין הרבה אופציות. ואולי נגלה, חלילה, שאיראן מתאוששת ומסוכנת מתמיד.

‏והבחירות הבאות, יהיו, שוב, סביב נתניהו והשאלה הגדולה האם מצביעיו בבחירות 2022, יכולים לסלוח לו על האסון הגדול של העם היהודי מאז השואה – טבח 7 באוקטובר.