בעוד חברי יהדות התורה כבר מימשו את איומם והודיעו על פרישה מהממשלה ומהקואליציה אמש (שני) בעקבות נוסח חוק הגיוס שהונח לפניהם, דווקא בסיעת ש"ס, שהובילה את האיומים החריפים ביותר בימים שקדמו להכרזה – שורר כעת שקט מוחלט. על אף מכתבי רבנים והצהרות לוחמניות, יו"ר ש"ס אריה דרעי לא הצטרף עדיין לצעד הדרמטי של גפני, פרוש ומקלב. הסיבה לכך, לפי הערכות, היא שילוב של שיקול פוליטי וטקטיקה מתוחכמת, שמעניקים לראש הממשלה בנימין נתניהו חלון הזדמנויות נוסף.
ההיגיון שמנחה את דרעי שונה מהשיקולים של דגל התורה ואגודת ישראל. חלק ממצביעי ש"ס מגיעים מהאזורים המסורתיים ואף החילוניים של החברה, והם עלולים שלא להזדהות עם אקט של הפלת ממשלה על רקע חוק גיוס. גם מצביעי ימין כלליים, עליהם נשען גוש נתניהו, עלולים לראות בש"ס כמי שמובילה למדרון חלקלק.
בנוסף, לש"ס משקל ממשלתי כבד יותר מאשר לדגל התורה: לה יש לא פחות משישה משרדי ממשלה, לעומת סגן שר או יושב-ראש ועדה. דרעי מודע היטב למחיר של התפטרות, הן פוליטית והן אופרטיבית, ועל כן מהלך כזה דורש אצלו יותר מחשבה וזהירות.