הסנאטור האמריקאי לינדזי גרהם ציין במהלך ביקורת בביירות כי "הרעיון של פירוק חיזבאללה מנשקו מגיע מהעם הלבנוני", בהתחשב בכך ש"חיזבאללה פועל למען אג'נדה זרה, לא למען העם הלבנוני". הוא גם הצהיר כי "פירוק חיזבאללה מנשקו אינו החלטה ישראלית, אלא לבנונית, והיא לטובת לבנון".
הוא אמר, "חיזבאללה אינו נאמן לעם, ואני מאמין שהלבנונים רוצים עתיד טוב יותר, וישראל לא תראה את לבנון אחרת אלא אם כן לבנון תעשה משהו שונה". הוא הדגיש כי "ללא פירוק הנשק של חיזבאללה, דיון על נסיגה עם ישראל יהיה חסר טעם".
טום ברק (צילום: רויטרס)
הוא ציין כי "איראן נמצאת כעת במצב חלש ואינה מתכוונת לטוב, אך יכולותיה פחתו". הוא הדגיש כי "ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו צריך לראות את לבנון אחרת כאשר חיזבאללה יפורק מנשקו".
הוא הדגיש כי "ארצות הברית מגינה על הגיוון הדתי בלבנון", וציין כי "אם תעשו מאמץ לפרק את חיזבאללה מנשקו, נהיה כאן כדי לעזור לכם. הקונגרס רואה את לבנון אחרת, ואם הוא ימשיך בדרך זו, יהיו לו הזדמנויות".
בתוך כך, העיתון "אשרק אל-אווסט" ציין כי משימתו של השליח האמריקאי טום ברק לתווך בין לבנון לישראל חזרה אתמול לנקודת ההתחלה, לאור עמדותיהם של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מצד אחד, ומזכ"ל חיזבאללה, השייח' נעים קאסם, מצד שני.
ברק ציין כי "ישראל תיישם צעדים דומים לאלה של ממשלת לבנון, וכל צעד לבנוני יקבל במענה צעד ישראלי", הוא הוסיף ש"נסיגת ישראל מותנית בצעדים משמעותיים לפירוק חיזבאללה מנשקו", טען כי המנדט של יוניפ"ל יוארך ב"שנה אחת בלבד" וסיכם באופטימיות: ""אנו עדים לתחילתה של תקופה של רגיעה ויציבות".
על פי "אשרק אל-אווסט", נעים קאסם, שחזר על דחייתו את החלטת ממשלת לבנון "להסיר נשק", הוסיף כי מפלגתו דוחה את הגישה "צעד אחר צעד", בהתחשב בכך שמפת הדרכים שתאומץ "כוללת גירוש האויב משטח לבנון, הפסקת התוקפנות, שחרור אסירים, תחילת שיקום ולאחר מכן דיון באסטרטגיית הגנה".
הרשויות הלבנוניות קיבלו ב"דאגה" את הצהרותיו של נתניהו המקשרות בין נסיגה מלבנון לפירוק חיזבאללה מנשקו, בהתחשב בכך, לפי דיווחים של מקורות שרים, שמדובר ב"אות שלילי" שישפיע על המשא ומתן של ברק.
Morgan Ortagus Few Minutes ago from a dinner in Beirut Naaim Kassem they do not Represent Lebanon they represent Iran and we want to Support The Lebanese and its institutions we have confidence in LAF and we support them pic.twitter.com/yk7A96D01q
הם אמרו לאשרק אל-אווסט כי דבריו של נתניהו "אינם מרגיעים, במיוחד משום שחיזבאללה, בתורו, מקשר כל צעד מצידו לנסיגה הישראלית מלבנון", בהתחשב בכך שתנאים אלה "סכלו את משימתו של ברק והחזירו אותה לנקודת ההתחלה".
מורגן אורטגוס, השליחה של הממשל האמריקאי לענייני לבנון וסגניתו של סטיב ויטקוף התייחסה: "ישראל מוכנה לפעול צעד אחר צעד. צעדים קטנים עם ממשלת לבנון. כל צעד שעושה ממשלת לבנון – אנחנו נעודד את ממשלת ישראל לפעול באותה הדרך".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".