חדשות בעולם
לטליבאן יש רשימה של מרגלים פוטנציאליים – ואיראן מעוניינת בה
משמרות המהפכה של איראן (IRGC) ביקשו מארגון הטרור האפגני הטליבאן לשלוח להם את הרשימה שהודלפה של אפגנים החשודים בסיוע לבריטניה במהלך נוכחות הקואליציה נאט"ו באפגניסטן בין השנים 2001 ל-2021, כך על פי דיווח בג'רוזלם פוסט שהסתמך על העיתון הבריטי "הטלגרף".
הבקשה הזו היא הוכחה שמשמרות המהפכה מתכוונים להרחיב את הידע שלהם על מרגלים הפועלים עבור שירות הביון החשאי של בריטניה – ה-MI6. הדוח ציין כי הדבר עשוי לספק לאיראן יתרון לקראת המשא ומתן בנושא תוכנית הגרעין עם מדינות ה-E3 (בריטניה, צרפת וגרמניה), המתוכנן להתקיים בהמשך השנה. כזכור, מדינות ה-E3 איימו להשתמש במנגנון "סנאפבק" כדי להחזיר את הסנקציות על איראן, אם לא תושג התקדמות במשא ומתן עד ה-30 באוגוסט.
"רשימת החיסול" של הטליבאן, אותה ביקשו משמרות המהפכה, מכילה שמות של אפגנים שביקשו מקלט, כולל חיילים של הממשל הקודם באפגניסטן, שנתמך על ידי ארצות הברית והודח על ידי ארגון הטרור בשנת 2021. חלק מהחיילים הללו עבדו עם הצבא הבריטי ושימשו נכסי מודיעין שלהם. ההערכה היא שחלק מהאנשים שנמצאים ב"רשימת החיסול" נמלטו לאיראן למען ביטחונם כאשר הטליבאן השתלט על אפגניסטן.
עוד נכתב בדוח שהנהגת הטליבאן גם הוציאה צווים לעצור כמה שיותר אנשים ששמם מופיע ברשימה, על מנת להפעיל לחץ דיפלומטי על בריטניה. בנוסף, "הטלגרף" חשף שחברי טליבאן לשעבר הועברו לבריטניה לאחר שהמסמך הודלף על ידי חייל בצבא בשנת 2022. הם הוטסו מחוץ לאפגניסטן למען ביטחונם האישי, אבל חלק מהאנשים האלו כוללים אנשים שחשודים כג'יהאדיסטים, עברייני מין, פקידים מושחתים ואסירים לשעבר של כוחות נאט"ו – מה שהעלה חששות בנוגע לבדיקות רקע לקויות שנערכו.
במקביל, איראן ממשיכה לעצור אפגנים בשטח המדינה וגם לגרש אותם, בטענה שהם מרגלים נגד איראן – וחלק מהטענות הן גם שהם מרגלים לטובת ישראל. על פי דיווחים, אזרחים אפגנים באיראן מתמודדים עם מעצרים פתאומיים, חקירות ממושכות, בדיקות פולשניות של טלפונים ניידים ואף איומים בגירוש מהיר מהמדינה. חלקם מדווחים כי נעצרו בשל "כניסה לא חוקית" או עבודה ללא היתר, אולם בפועל, החשד המרכזי, גם אם לא מוצהר באופן רשמי, הוא לכאורה מעורבות בפעילות מודיעינית נגד המשטר.
ציר זמן של "רשימת החיסולים" שהודלפה:
- בפברואר 2022, לוחם בחיל הנחתים המלכותי של בריטניה שלח הודעת דוא"ל, וצירף בטעות את פרטיהם של 25,000 אפגנים שהגישו בקשה למעבר לבריטניה.
- ב-14 באוגוסט 2023, אדם פרטי פרסם קטעים מהרשימה בפייסבוק. משרד ההגנה הבריטי התוודע לפוסט ברשתות החברתיות באותו יום.
- ב-15 באוגוסט באותה שנה, שר הכוחות המזוינים דאז, ג'יימס היפי, הזהיר כי ייתכן שלטליבאן יש כעת "רשימת חיסולים שסופקה להם למעשה על ידי ממשלת בריטניה".
- בין ה-17 ל-25 באוגוסט באותה שנה, עיתונאים פנו למשרדי ההגנה והחוץ בנוגע לדליפה, אך הסכימו שלא לפרסם דיווחים כלשהם עד שניתן יהיה להגן על אלו הנמצאים בסיכון מהדליפה.
- ב-1 בספטמבר באותה שנה, ביקש משרד ההגנה צו מניעה מבית המשפט העליון, שהסכים לבקשה.
- ב-16 בנובמבר 2023 התקיימה פגישה בין ראש הממשלה דאז, רישי סונאק, לשר האוצר דאז, ג'רמי האנט, שם דנו בתוכניות להקמת תוכנית פיצויים שתעלה בין 120 ל-350 מיליון ליש"ט.
- ב-4 ביולי 2024, ראש הממשלה קיר סטארמר קיבל תדרוך על פרצת הנתונים עם כניסתו לתפקיד.
- ב-15 ביולי 2025, שופט בית משפט עליון ביטל את צו המניעה.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
