Connect with us

חדשות בעולם

דו"ח בארה"ב חושף: פשעי השנאה האנטישמיים בארה"ב שברו שיאים

Published

on




פשעי שנאה אנטישמיים ממשיכים לטפס לשיאים חדשים בארצות הברית, כך עולה מדו"ח מקיף שפרסם השבוע ה-FBI. הנתונים משרטטים תמונת מצב מדאיגה: למרות שהיהודים מהווים פחות מ-2.4% מאוכלוסיית המדינה, הם היוו 69% מהקורבנות של פשעי שנאה על רקע דתי במהלך שנת 2024 – שיעור מובהק ובלתי פרופורציונלי בהשוואה לגודלה של הקהילה.

הדו"ח חושף כי 18% מכלל פשעי השנאה שדווחו בשנה החולפת כוונו כלפי יהודים – עלייה של 5.8% לעומת 2023, אז נרשמו 12,307 פשעי שנאה בכלל, מתוכם 2,096 נגד יהודים. המספרים ממשיכים במגמה עקבית של החמרה מאז 2020.

הנתונים המרכזיים 

סה"כ פשעי שנאה בארה"ב: 13,420 (עלייה של 9% לעומת השנה הקודמת)

פשעי שנאה על רקע דתי: 2,982 (עלייה של 12.5%)

מהם, פשעים נגד יהודים: 2,058 (69% מקטגוריה זו)

אחריהם ברשימה: מוסלמים (9%), סיקים (4%), נוצרים (3%)

צורות הפשע: תקיפות פיזיות, השחתת רכוש, איומים, הטרדות בבתי ספר ובמוסדות דת

תגובות נרחבות בקהילה היהודית

אריק פינגרהוט, נשיא ומנכ"ל הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA), הביע דאגה עמוקה לנוכח המספרים: "מדובר באיום ממשי על חיי היומיום של יהודים בארה"ב – מבתי כנסת, דרך מרכזים קהילתיים ועד קמפוסים. הנתונים החדשים מדגישים שוב את הצורך המיידי לתמיכה פדרלית בביטחונן של קהילות יהודיות".

פינגרהוט שב וקרא לממשל ליישם את תוכנית ששת הנקודות לביטחון יהודי, שגובשה לאחר שורת פיגועים אנטישמיים בשנים האחרונות. בין הצעדים הנכללים:

הקצאה פדרלית מוגברת למימון אבטחה פיזית וטכנולוגית

תגבור אכיפה משטרתית סביב מוקדי קהילה

מימון להכשרה מקצועית של צוותי ביטחון בבתי כנסת

סיוע משפטי וחינוכי בהתמודדות עם אנטישמיות ברשתות החברתיות

הגברת שיתופי פעולה בין רשויות אכיפה לארגונים יהודיים

הפגנה באוניברסיטת קולומביה (צילום: רויטרס)
הפגנה באוניברסיטת קולומביה (צילום: רויטרס)

עלות הביטחון: 765 מיליון דולר בשנה – רובם על חשבון הקהילות

לפי נתוני הפדרציות, ההוצאות הכוללות של הקהילות היהודיות בארה"ב על ביטחון עומדות על 765 מיליון דולר בשנה, כאשר רוב התקציב ממומן על ידי תרומות פרטיות וקרנות פילנתרופיות.

"הפילנתרופיה לבדה לא יכולה לשאת בנטל הזה," מדגיש פינגרהוט. "ממשלת ארה"ב חייבת להכיר בכך שביטחונם של יהודים אינו עניין פנים-קהילתי בלבד – אלא חלק בלתי נפרד מהמחויבות הדמוקרטית להגן על חופש הדת והביטחון האזרחי".

מגמה ארוכת טווח של החמרה

מנתונים שפורסמו לאחרונה על ידי הליגה נגד השמצה (ADL) עולה כי שנת 2024 הייתה אחת השנים הקשות ביותר מאז החלו לתעד אנטישמיות בארה"ב:

3,100 תקריות אנטישמיות דווחו לציבור – כולל תקיפות אלימות, השחתת בתי כנסת, גרפיטי נאצי וקריאות אנטישמיות באירועים ציבוריים.

יותר מ-60% מהסטודנטים היהודים דיווחו כי חוו אנטישמיות בקמפוסים.

תקריות אנטישמיות ברשת עלו ב-32%, במיוחד בטיקטוק, יוטיוב ו-X (לשעבר טוויטר).

הפגנה אנטי-ישראלית באוניברסיטת הרווארד (צילום: רויטרס)
הפגנה אנטי-ישראלית באוניברסיטת הרווארד (צילום: רויטרס)

קריאה לפעולה לאומית

דוברת הפדרציות סיכמה את המסר לממשל: "אין מדובר רק בסטטיסטיקה. מדובר בילדים שלא מרגישים בטוחים בבית הספר, באמהות שמפחדות לשלוח את ילדיהן למרכז הקהילתי, ובקהילות שלמות החיות בפחד. זה הזמן לפעול".

במקביל, חברי קונגרס דמוקרטים ורפובליקנים כאחד הביעו תמיכה בהצעת חוק חדשה להרחבת תוכנית המענקים הפדרליים לאבטחת מוסדות דת – הצעה שצפויה לעלות לדיון בשבועות הקרובים.

בעולם שבו אנטישמיות הולכת וגוברת, הנתונים החדשים של ה-FBI מציבים את הקהילה היהודית האמריקאית בפני אתגר ביטחוני לאומי. זוהי קריאה ברורה לממשל ולציבור – לשים קץ לשנאה ולהבטיח שלכל אזרח, מכל דת, תהיה הזכות לחיות בביטחון.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות

דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs

Published

on

דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs

Continue Reading

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים