לחץ, אדרנלין ומוות פתאומי: התעלומה הרפואית של תסמונת הלב השבור

מחקר חדש גילה כי גברים נמצאים בסיכון גבוה יותר למוות מ"תסמונת הלב השבור", למרות שהתסמונת שכיחה יותר בקרב נשים. על פי מחקר שפורסם בכתב העת של איגוד הלב האמריקאי וסוקר ב-USA Today, קיימים הבדלים משמעותיים בתוצאות בין המינים בהקשר התסמונת. המחקר עקב אחר כמעט 200,000 אשפוזים בבתי חולים בארצות הברית בין השנים 2016 ו-2020.

מהי "תסמונת הלב השבור"?

"תסמונת הלב השבור", המכונה רפואית קרדיומיופתיה טקוטסובו, מתרחשת לעיתים קרובות כתוצאה מלחץ פיזי או רגשי חמור. תסמיני התסמונת דומים לאלה של התקף לב, כגון כאבים בחזה וקוצר נשימה, אך בניגוד להתקף לב, הם אינם נגרמים מעורקים חסומים. למרות שרוב החולים מחלימים, אחוז קטן מהם עלול לחוות סיבוכים חמורים כמו אי-ספיקת לב או אף למות מהתסמונת.

המחקר הראה כי כ-11% מהגברים שאושפזו בבית החולים עם התסמונת נפטרו במהלך תקופת המחקר, בהשוואה לחמישה אחוזים בלבד מהנשים. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים המצביעים על כך שגברים, למרות שהם לעיתים רחוקות יותר סובלים מהתסמונת, נמצאים בסיכון גבוה יותר כאשר היא אכן מתרחשת.

המחקר החדש מצביע על כך שאופי הגורם המזרז (טריגר) מאחורי התסמונת עשוי להסביר את הפער בתוצאות: אצל נשים: לחץ רגשי, כמו אבל או אובדן עבודה, הוא הטריגר הנפוץ ביותר, כאשר אצל גברים: לחץ פיזי, כמו ניתוח, שבץ מוחי או זיהום, נוטה יותר להיות הגורם המזרז.

החוקרים ציינו גם כי רמות נמוכות של תמיכה חברתית בקרב גברים עשויות לתרום לסיכויי החלמה נמוכים. כאשר הלחץ הפסיכולוגי נמשך, הוא ממשיך להשפיע לרעה על הלב או להפחית את סיכויי ההחלמה.

המחקר הצביע על עלייה פתאומית בהורמוני לחץ, כמו אדרנלין, אשר פוגעת באופן זמני בתפקוד הלב. עם זאת, חוקרים סבורים כי לחץ לבדו אינו מסביר את כל המקרים. חלק מהמקרים תועדו לאחר טריגרים פשוטים, כגון בחילות או מצבים יומיומיים לא נעימים.

גורמי סיכון נוספים כוללים נטייה ביולוגית בסיסית למצב, כגון לחץ דם גבוה או כולסטרול, אשר מגבילים את זרימת הדם דרך כלי הדם העדינים המקיפים את הלב.

המחקר מדגיש כי "תסמונת הלב השבור" מציבה אתגר הן במניעה והן בטיפול. למרות השימוש בתרופות שונות במקרים מסוימים, אף אחת מהן לא הוכיחה עד כה יעילות ברורה בהפחתת סיבוכים או שיעורי תמותה.