מופע של יהודה פוליקר, תיאטרון אורנה פורת לילדים ועוד: לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אספנו עבורכם את אירועי התרבות המתרחשים ברחבי הארץ ביום המיוחד.
יהודה פוליקר "אפר ואבק"
המופע המרגש "אפר ואבק" של יהודה פוליקר, שב ועולה השבוע בימים שני ושלישי 21-22 באפריל בהיכל התרבות, תל אביב, כשעל הבמה ולצידו של פוליקר 13 נגנים/מוסיקאים.
בשנת 1998 הדהימו יהודה פוליקר ויעקב גלעד את עולם התרבות הישראלי עם האלבום "אפר ואבק", שהביא לראשונה למרכז הבמה את סיפורם של בני הדור השני לשואה. האלבום "אפר ואבק" נחשב לאחר הנכסים החשובים של כלל התרבות הישראלית.
אפר ואפר, יהודה פוליקר (צילום: יח"צ)
בשנת 2018 העלה פוליקר את המופע 30 שנים ל"אפר ואבק" המשלב קטעים מתוך הסרט "בגלל המלחמה ההיא" עם שירי האלבום ("חלון לים התיכון", "כשתגדל", "התחנה הקטנה טרבלינקה", "שר אחרי הגשם" ועוד) והקלאסיקות מכל התקופות המהוות המשך ורקע ישיר לשירי האלבום. המופע שזכה לביקורות נלהבות רץ על הבמות במשך שנתיים עד פרוץ מגפת הקורונה.
בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, החליט פוליקר להתחיל מסורת חדשה ולקיים את המופע מדי שנה בסמוך ליום השואה. המופע בניהולו האמנותי של לואי להב וניהול מוסיקלי של עמית הראל.
"קורצ'אק – עשר קופסאות גפרורים". תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער
מפגש עם השחקן עמיחי פרדו המגלם את דמותו של יאנוש קורצ'אק. בהצגה משורטטות דמויותיהם של עשרה מתלמידיו של קורצ'אק, שקיבלו קופסאות גפרורים במתנה. השחקן עמיחי פרדו מפעיל את הקהל באימפרוביזציה על דמויות הילדים שבסיפור, באמצעות קופסאות גפרורים. לאחר ההצגה תיערך שיחה עם הקהל.
ההצגה מיועדת לגילאי 7-11. ההצגה עלתה בלונדון, לוס אנג'לס, ורשה, וורונז', ז'נבה – או"ם, יפן וסנט פטרסבורג וזכתה בפרס השחקן המצטיין. ההצגה תתקיים ביום שבת 26.4, בשעה 10:30.מוזיאון תל אביב לאמנות
אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2025. תל אביב-יפו
הטקס המרכזי לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה יתקיים בתיאטרון הקאמרי בהשתתפות השחקנית רבקה מיכאלי, והזמרים שי צברי ודניאלה ספקטור. הטקס בסימן "ממעמקים: כאב השחרור והצמיחה: בסימן 80 שנה לכניעת גרמניה הנאצית". הטקס יתקיים בתאריך 23.4 בשעה 20:00.
"זכור – אנשי רוח ותרבות מציגים את כאב השואה ולקחיה" אירוע זיכרון של המרכז העירוני ברודט לתרבות יהודית. בין המשתתפים: רותי גרינגליק, מנחת הורים ואמו של סרן שאולי גרינגליק ז"ל שנפל במלחמת חרבות ברזל, על אתגרי התיווך של טראומות לאומיות כגון השואה לילדים ולעצמנו, הזמרת יוצרת – דניאל רובין בשירים של יוצרים מתקופת השואה. האירוע יתקיים בתאריך 23.4 בשעה 21:00.
טקס יום השואה במרכז הגאה יוקדש למאבק, הרדיפה והתקומה של קהילת הלהט"ב היהודית בתקופת השואה. 23.4 , 20:00.
זיכרון בסלון
כ-120 אירועי זיכרון בסלון ברחבי העיר, בהם: זיכרון בסלון במרכז קהילתי איינשטיין עם המאייר מישל קישקה, מחבר הספר האוטוביוגרפי "הדור השני- דברים שלא סיפרתי לאבא" על חייו בצל זיכרונותיו של אביו ממחנות ההשמדה.
המאייר מישל קישקה, זיכרון בסלון הקהילתי אריק איינשטיין (צילום: אלי מקס)
"מאפלה לתקווה": העצרת הממלכתית – מכון משואה
עצרת הזיכרון הממלכית לשואה ולגבורה תיערך באמפיתאטרון של מכון משואה ותעמוד בסימן "מאפלה לתקווה", במרכזה מארג סיפוריהם האישיים של ניצולי השואה שיעלו את משואות הזיכרון. העצרת תתמקד בכוחות הנפש והיוזמות שגילו ניצולי השואה למחרת השחרור. "זהו פרק שמעיד על יכולת אדם ושל עם לקום גם מהשבר הנורא מכל ולחיות חיים מלאי משמעות, אישית ולאומית" אומרת איה בן נפתלי, מנכ"לית מכון משואה.
מדליקי המשואות: אהובה לינדנפלד ילידת בודפסט: אריה כץ יליד הונגריה; שושי כהן ילידת בודפסט; אריה כהן יליד רומניה; כרמלה ספירו ילידת צ'כוסלובקיה; יעקב שור יליד פולין.
בעצרת יישאו דברים: חבר הכנסת, רא"ל במיל' גדי אייזנקוט, מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר ויו"ר משואה, יוסי פייט. את משואת התקומה יעלה אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל. יום רביעי 23.4, 20:00
מכון משואה במשדר הוקרה לניצולי השואה (צילום: אורנית בן זימרה)
תערוכת "גטו ורשה- השקפות שונות גורל אחד"
בערב יום השואה, תיפתח במוזיאון השואה במכון משואה, תערוכה חדשה: "גטו ורשה- השקפות שונות גורל אחד". התערוכה מתמקדת בכוחה של הרוח האנושית להתמודד עם מציאות החיים הקשה בגטו ורשה, דרך ביטויים של סולידריות, עזרה הדדית ופעילות תיעודית. התערוכה מבוססת על אוצרות הארכיון המחתרתי של "עונג שבת", שהוקם ביוזמתו של ההיסטוריון ד"ר עמנואל רינגלבלום.
הארכיון, שהופקד בידי אנשי רוח, אקדמאים ופעילי ציבור בגטו, משמש עדות חיה למרי אזרחי ועל מגוון דרכי ההתמודדות של אנשי הגטו. את צוואתם של אנשי מחתרת "עונג שבת" מיישמים באמצעות מיצג אימרסיבי המבוסס על אוצרות הארכיון המחתרתי.
שתי תערוכות חדשות בבית טרזין
במלאת 80 שנים לשחרור גטו טרזין ייפתחו ב-24.4 בבית טרזין שתי תערוכות. "גטו טרזין – פנים רבות לו" – מסע בזמן אל תוך חיי הגטו, בעזרת שימוש בטכנולוגיה אימרסיבית ראשונה מסוגה במוזיאון ישראלי. התערוכה שמה במרכזה את הילדים והנוער של הגטו וחושפת את עולמם שמקבל ממשות בצלילים, סרטונים מבוססי עדויות ועוד. הטכנולוגיה החדשנית מאפשרת לחוות פנים שונות של הגטו: ממעונות הילדים והחינוך ועד ליגת הכדורגל, "ליגה טרזין", שהיתה אחת מנקודות האור עבור אסיריו. בית טרזין| קיבוץ גבעת חיים איחוד.
"איש תקוה – אמן פוגש עדות"
"איש תקוה – אמן פוגש עדות" – פרויקט אמנות ייחודי לזיכרון השואה, שהחל ב 2020 במטרה לבחון כיצד אנו זוכרים את השואה, והעברתו לדורות הבאים. לאורך השנים תיעדו היוצרים מאיה וגל רווה עדויות של שורדי שואה והפגישו אותן עם אמנים ישראלים. התוצאה היא אוסף יצירות אמנות עוצמתיות הלוכדות את הרוח האנושית, כוח החיים והסיפור האישי של השורדים. התערוכה תתקיים בבית הראשונים עמק חפר (ביתן אהרון).
בניין העירייה מואר בצהוב, ערב יום הזיכרון לשואה (צילום: עיריית גבעתיים)
עם פתיחת התערוכה יתקיים בבית טרזין שבקיבוץ גבעת חיים איחוד, טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה בהשתתפות שורדי שואה, שגרירים, חיילים וכוחות הבטחון, בני נוער וקהל רחב.
במסגרת אירועי "זיכרון בסלון" לציון יום השואה והגבורה יקיים מגדל דוד מוזיאון ירושלים ערב מיוחד הכולל עדות אישית של שורד השואה שאול הוכשטיין. האירוע יתקיים ביום רביעי 23.4 בשעה 19:30 בהתכנסות וליווי מוסיקלי שירה נועה גולדברג ואיתי ערד, גיטרה.
בשעה 20:00 תחל עדותו של שאול הוכשטיין, יליד קרקוב, ששרד את מחנה אושוויץ אליו הגיע כילד בן ארבע. הוכשטיין ניצל מנסיבות קשות במיוחד, ולאחר המלחמה נמלט עם משפחתו לצ’כיה והונגריה. בשנת 1949 עלה לישראל, שירת בצה”ל, השלים לימודי משפטים וראיית חשבון, והקים משפחה בירושלים – בה הוא מתגורר עד היום.
עיריית תל אביב-יפו תקיים ערב מיוחד לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה – "זיכרון בסלון בכיכר ביאליק – בסימן תקווה" שיתקיים ביום רביעי, 23.4, בשעה 19:30 בכיכר ביאליק, מרחב התרבות העירוני של תל אביב-יפו. הערב ישלב ספרות, שירה, מוסיקה חיה ועדויות שיבטאו קולות מגוונים של כאב, זיכרון ותקווה.
משתתפים: גילה אלמגור אגמון, הסופר יוסי סוכרי, שורדת שבעה באוקטובר הדס קלדרון מקיבוץ ניר עוז, והיוצר אוהד חיטמן. מנחה: יואב גינאי
עשור חלף מאז נדם קולו של אחד הקולות הבולטים והאמיצים בתולדות הרוק הישראלי (והעולמי) – הגיטריסט והיוצר יוסי פיאמנטה. אבל בעצם, הקול שלו מעולם לא היה בגרון. הוא היה באצבעות. בצריבה החשמלית של מיתר שנמתח עד הסוף. ברטט של סולו גיטרה שנשמע כמו תחינה. פיאמנטה היה מוזיקאי מהזן הנדיר: מי שחי על קו התפר – בין קודש לחול, בין תל אביב לניו יורק, בין חפלה חסידית לג’אם סשן פסיכדלי – מבלי לאבד לרגע את הזהות שלו.
הוא היה מהיחידים שלא רק שילבו רוק ויהדות – אלא הפכו את החיבור הזה לתפיסת עולם. האיש שניגן עם סטן גץ, ליווה את צביקה פיק ואת צלילי העוד, הקליט אלבומי רוק חסידיים יחד עם להקת פיאמנטה שייסד עם אחיו המנוח אבי פיאמנטה (הלך לעולמו בחודש שעבר) והופיע בפני הרבי מלובביץ' – נתפס בעיני רבים בתור אחד הגיטריסטים הווירטואוזיים שיצאו מישראל. המוזיקה שלו לא נועדה לפלייליסטים – אלא לתפילה, לריקוד, להתרוממות. גיטרת הפנדר הפכה בידיו לכלי קודש – לא פחות.
בהסכת "מילים ולחן" בדיגיטל של 103FM צולל חוקר המוזיקה דודי פטימר יחד עם המוזיקאים יובל דור (חברו של פיאמנטה מימיהם יחד בלהקת חיל התותחנים) ואלברט פיאמנטה (דודו של יוסי פיאמנטה ומי ש"ארגן" לו את הגיטרה הראשונה בילדותו) אל תוך עולמו המוזיקלי של יוסי פיאמנטה – לא דרך הספד, אלא דרך הצלילים.
נעבור יחד תחנות שמשרטטות מסע יוצא דופן: מלהקת חיל התותחנים, דרך הפיכתו לאגדה מקומית ברוק הישראלי ובהמשך למוזיקאי ניו-יורקי, ועד השנים האחרונות שבהן האור והחושך הלכו יחד. נקשיב לשירים, ניזכר ברגעים, וננסה להבין מה הפך אותו לדמות כל כך חד פעמית.
עשור עבר – והמוזיקה שלו עדיין חיה, נושמת, ומסרבת להיכנע לשכחה. יוסי פיאמנטה אולי הלך – אבל המתח שבין המיתר לגוף, שבין הצליל לתפילה – נשאר פה. איתנו.
בריאיון ל"לה רפובליקה" מסביר גרוסמן כי התמונות והעדויות מעזה הכריחו אותו להשתמש במונח החריף ביותר, אף שהוא מודע לכך שהנתונים מתווכים בידי חמאס. לדבריו, "הכיבוש השחית" את ישראל מאז 1967 ויש לנתק את הזיקה שנוצרה בין המדינה ובין המושג הטעון הזה. במישור המדיני הוא מבקר קריאות לחידוש ההתנחלויות בעזה, מתריע מפני בידוד בינלאומי ומתעקש שאין חלופה לפתרון שתי מדינות
יש אמנים שנכנסים לפנתיאון התרבותי, ויש את גידי גוב, זמר, שחקן, בדרן ומנחה טלוויזיה שהפך לאורך שנות קריירה ארוכות לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי. ביום הולדתו ה-75, אנו חוגגים לא רק את יום הולדתו אלא את המסע האמנותי המרשים שלו מסוף שנות ה-60 ועד היום.
את דרכו המקצועית החל בזמן שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל, לצד אמנים ישראלים מוכרים כמו מירי אלוני, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק ועוד. פריצתו המשמעותית הראשונה של גוב לתודעה הציבורית הייתה בתחילת שנות ה-70 במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון עם השיר 'יעלה ויבוא' למילותיו של יורם טהרלב וללחן של בני נגרי.
על אף שהשיר הגיע למקום השמיני בלבד בתחרות, הוא הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל בכל הזמנים. באותה שנה, גוב, יחד עם חבריו ללהקת הנח"ל – שמיר, סנדרסון, אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין ובשיתוף פעולה עם יוני רכטר ויצחק קלפטר, הקים גוב את להקת כוורת.
מה עוד לא נאמר על כוורת? הלהקה שהפכה את הבלתי אפשרי ללהיט, שחיברה בין נונסנס לאיכות מוזיקלית ברמה עולמית, וששמה את גוב בפרונט בזכות כריזמה בלתי מתאמצת והומור טבעי. חברי הלהקה הצליחו לשנות את פני המוזיקה הישראלית, והשאירו חותם שאין לו תאריך תפוגה. כוורת הוציאה שלושה אלבומים, ייצגה את ישראל באירוויזיון 1974 עם השיר 'נתתי לה חיי', וזכתה ארבע פעמים ברציפות בתואר 'להקת השנה' במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל.
מחבר להקה לסולן
במקביל לפעילותו בלהקה, גוב החל להקליט שירים כסולן במסגרת שני פרויקטים של קול ישראל בהנחיית נעמי פולני. שירים אלו, ביניהם 'בין שלוש ובין ארבע', 'סורו מני' ו'זמר לספינה', יצאו גם על גבי תקליט והפכו לחלק בלתי נפרד מאלבומי הסולו שלו בהמשך הדרך. באותה תקופה, גוב השתתף גם בתוכנית הטלוויזיה 'כל המנגינות' שהוקדשה לשירי סשה ארגוב ודוד זהבי, שם ביצע, בין היתר, את 'זמר לספינה'.
לקראת סוף שנות ה-70 'כוורת' התפרקה, אבל הקשר האמיץ בין גוב לסנדרסון נשאר – גוב הצטרף ללהקת 'גזוז' והקליט יחד איתה את שני אלבומיה. באותה השנה התרחשו עוד שני אירועים בקריירה הענפה של גוב – הוא חבק את אלבומו הראשון והמצוין הנושא את השם 'תקליט ראשון' והצטרף למופע 'הכבש השישה עשר' שמצליח לרגש את הקהל הישראלי עד היום יחד עם רכטר, דויד ברוזה ויהודית רביץ.
שנות ה-80 העליזות
בשנת 1980 הקימו גוב וסנדרסון את להקת 'דודה', שהוציאה אלבום יחיד. השיר המוכר ביותר של הלהקה, 'אלף כבאים', שאותו גוב השתתף בכתיבתו, הוקלט לכבוד סיבוב ההופעות שליווה את האלבום.
עשור זה סימן נוכחות בולטת של גוב בפסטיבל שירי הילדים. הוא הנחה את הפסטיבל מספר פעמים לצד ציפי שביט, תיקי דיין ורבקה מיכאלי והתחרה עם שירים כמו 'תנו לגדול בשקט', 'חורף', 'אין לי כסף' ועוד רבים שזוכים לעדנה מחודשת עד היום.
בשנת 1983 ראה אור אלבום הסולו השני של גוב, '40:06', שנקרא כך על שם אורכו הכולל. גם באלבום זה, יוני רכטר היה אמון על ההפקה המוזיקלית, העיבודים והלחנת מרבית השירים. האלבום כלל להיטים רבים, ביניהם: 'כלים שלובים', 'יש אי שם', 'שטח ההפקר', ועוד רבים וטובים.
בין קריירה טלוויזיונית לקריירה מוזיקלית
לאורך שנות ה-80 הרבה להשתתף בכל מיני פרויקטים מוזיקליים מרתקים, ואף חבק את אלבומו השלישי שהוקדש הפעם יותר לעולם הילדים. העשייה המוזיקלית של גוב הלכה יד ביד עם הקריירה הטלוויזיונית שלו לאור השתתפותו בתוכנית הטלוויזיה המצליחה 'זהו זה!' יחד עם מוני מושונוב, שלמה בראבא ודובל'ה גליקמן. התוכנית זכתה לעדנה מחודשת בתחילת 2020 נוכח התפשטות נגיף הקורונה, ומשודרת עד היום.
גוב הפך לאורך השנים לאייקון תרבותי, סמל לישראליות אותנטית. בין אם על הבמה, על מסך הטלוויזיה או אפילו כשדרן רדיו, הוא מצליח לייצר חיבור בלתי אמצעי עם הקהל, ולשמר רלוונטיות מתמדת על פני עשורים משתנים.
לרגל יום הולדתו ערך יואב חנני רשימת שירים מפוארת הכוללת להיטי ענק מכל שנות הקריירה שלו, לעוד שנים רבות של עשייה מוזיקלית מרגשת. מזל טוב גידי! מוזמנים להאזין לרצף הנוסטלגי ולהתרגש יחד איתנו. האזנה נעימה!
רשימת השירים בעריכה המיוחדת
יעלה ויבוא
נתתי לה חיי (להקת כוורת)
גן סגור (הכבש השישה עשר)
תשע בכיכר (גזוז)
שטח ההפקר
רחוב סומסום
הופה היי
היי, אני כבר לא תינוק (הכבש השישה עשר)
הא או (גזוז)
אני שוב מתאהב
לידיה הלוהטת (דודה)
לוליטה
יו יה (כוורת)
הכל בגלל האהבה (עם אהוד בנאי)
טוב שבאת
אלף כבאים (דודה)
למה ליבך כמו קרח (עם אלי לוזון)
טנגו צפרדעים (כוורת)
חורף
לכבוד הקיץ (גזוז)
והגשם יבוא (עם מיקה קרני)
בואי נישאר
בלעדייך
הו מה יהיה
חייך וחיי (עם ריטה)
יש אי שם
פרח
אני אוהב אותך חזק
אין עוד יום
שלל שרב
רוני (גזוז)
כלים שלובים
פנים אל מול פנים (עם אתי אנקרי)
נגיעה אחת רכה
נערה במשקפיים
הריקוד המוזר של הלב (עם רונה קינן)
אני אוהב (הכבש השישה עשר)
תנו לגדול בשקט
אמא ודני (גזוז)
סוס עץ
שירות עצמי (כוורת)
ציפי פרימו (גזוז)
שיר הלהקה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
נאום תשובה לרב חובל איטלקי (להקת הנח"ל)
שיר לשלום (משתתפי הסרט 'הלהקה')
ילד מזדקן (כוורת)
נאחז באוויר
מה אתה בכלל יודע על אהבה
לא דיברנו עוד על אהבה (עם עפרה חזה)
עדיין מחכה לך
יורם
מסע אלונקות (עם ששת)
שירי סוף הדרך
עד הבוקר (כשנולדתי)
העיקר זה הרומנטיקה
ככה היא באמצע (כוורת)
שירו של מקס (עם יובל זמיר וחיים צינוביץ')
מה הוא עושה לה (עם שלומי שבת)
בשדה ירוק
כמעט סתיו
עניין של זמן
סימן שאתה צעיר
ערב אבוד
היא לא תדע (גזוז)
לך ספר לסבתא (כוורת)
איך שיר נולד (הכבש השישה עשר)
הגליל (זהו זה ושלמה גרוניך)
אין לי כסף
הכל פתוח
נם לא נם
חללית (גזוז)
שיר מלחים (כוורת)
אין כבר דרך חזרה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
תקלה מהתחלה (גזוז)
דרך ארץ
גובינא (גזוז)
צל עץ תמר (זהו זה)
ריקוד ירח
עדן
אני אומר מילה (עם רונה קינן)
מה אכפת לציפור (עם דנה ברגר)
מי תרצי
סורו מני
אל הגבים
זמר לספינה
בין שלוש ובין ארבע
זמר נוגה (עם שלמה ארצי, רמי קליינשטיין ויוני רכטר)
נובמבר
בקצה ההר
הו איזה לילה
אם יוולד לי ילד
כשאת מחייכת
אם היינו
עוף גוזל (עם שלמה ארצי)
שיר לשירה (זהו זה)
בבוקר
שלושה בלילה בעיר
אחלה עולם (עם מאור כהן)
נחמד (כוורת)
'שבת עברית' ב-103fm נוסדה לפני יותר מ-25 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.
'שבת עברית' ב-103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.