בחודשים האחרונים, בהנחיית אגף המבצעים במטכ"ל, חזרה יחידת רפאים, תחת פיקודו של אל"מ ט', לפעול בצפון רצועת עזה במסגרת אוגדה 162, הפעם בפיקודו של תת-אלוף שגיב דהן.

היתרון הברור של היחידה לעומת כלל כוחות צה"ל טמון ביכולתה לקלוט במהירות רחפנים וטכנולוגיות מסווגות נוספות למשימות הגנה והתקפה. תהליך זה כולל חקר ביצועים, אימוני הפעלה אינטנסיביים ברמה מקצועית גבוהה במיוחד, וגיבוש שיטות פעולה שמתפרסות לשאר כוחות זרוע היבשה. השינוי בא לידי ביטוי בשטח, בטבילת האש המבצעית של היחידה במלחמה. שלא כמו בעבר, הפעילות מבוצעת תוך הפעלת להקות רחפנים, הפעלת חמ"ל קדמי מתקדם עם יכולות ניתוח, חקר, שליטה, וקישוריות רחבה לאמצעי אש – בהיקף שווה ערך לזה של צוות קרב חטיבתי הכולל תאי תקיפה ומנהלי לחימה.

"החיבור של יכולות שאין לאף גורם מקביל ביבשה הופך את היחידה לשוט של מפקד האוגדה", הסביר קצין בכיר בפיקוד הדרום. "לצד האש האוגדתית, יש למפקד יכולת לשלח את הרב-ממדית לאחיזת תא שטח רחב, לאורך זמן, בדיוק גבוה. שיטת קילוף השטח ויצירת שכבות מידע הוכחו כפורצות דרך. זו יחידה קטנה יחסית, אך מצוידת במגוון אמצעים שאין לפרט עליהם, וקדמית שהופכת למכפילת כוח. למה? כי הם יודעים למצות את המודיעין הראשוני טוב יותר. תן להם מידע קטן – והם יהפכו אותו למטרה. גם אם זה ייקח זמן, זה יהיה מדויק. לפעמים, למשל, תקיפה של רחפן מתאבד".

ביחידת רפאים קוראים לזה "התארגנות": היכולת לקבל משימה ממפקד אוגדה או צוות קרב חטיבתי – ולהתארגן אליה במהירות. "בוצעו ניסויים לפני המלחמה במגוון שיטות וטכנולוגיות, והן הבשילו לרגעים האלה", הסביר קצין בכיר ביחידה. "היחידה יודעת לסגור מעגלי אש, באופן עצמאי או עם סיוע אש חיצונית. זה הפך למקצוע. רפאים נותנת למפקד האוגדה כלי עצמאי לאיסוף ולתקיפה. הכול מתבצע בשקט. האויב לא צריך לדעת איפה אנחנו פועלים עכשיו, או על מה נאסף המידע. ייתכן שזו ההכנה לשלב הבא בתמרון ואנחנו רוצים להפתיע".

הוא הוסיף: "זו יכולה להיות חשיפה של מטענים, עמדות, מבנים שצריך להפליל, תשתיות, או מחבלים בזמן אמת. הפלגות גם מספקות מידע על דפוסי פעולה של האויב, חושפות שיטות ויכולות. אנחנו פועלים בטווחים גדולים מאוד, ביום ובלילה – ובתנאים כאלה האתגר הוא להבחין בין אזרחים לא מעורבים למחבלים. לא אחת, הדיוק שלנו מונע מחטיבה שלמה להיכנס למארבים".