גרמניה עומדת לקחת אחריות היסטורית על הגנת אירופה באמצעות בניית הצבא החזק ביותר באיחוד האירופי, כך הכריז הקנצלר השמרן פרידריך מרץ בנאום משמעותי בבונדסטאג (הפרלמנט הגרמני, מ.א) ביום רביעי.
"הממשלה הפדרלית תספק את כל המשאבים הכספיים שהצבא זקוק להם כדי להפוך לצבא הקונבנציונלי החזק ביותר באירופה", הצהיר מרץ בנחישות. "זה יותר ממתאים למדינה המאוכלסת והחזקה ביותר מבחינה כלכלית באירופה. גם חברינו ושותפינו מצפים לכך מאיתנו, ויתרה מכך, הם באמת דורשים זאת".
הצהרות אלו מגיעות בעקבות תפנית היסטורית במדיניות הגרמנית, שכוללת הקלה דרסטית של כלל החוב החוקתי של המדינה. מהלך זה פותח פוטנציאל להזרמת מאות מיליארדי יורו של הלוואות למערכת הביטחון. משאבים אלה יוכלו לשמש גם למימון תמיכה צבאית באוקראינה.
פרידריך מרץ, מנהיג מפלגת CDU הגרמנית, רגעים לאחר שניצח בבחירות (צילום: רויטרס)
מרץ הדגיש כי המטרה בחיזוק הצבא הגרמני היא הרתעה. "המטרה שלנו היא מדינה, גרמניה ואירופה שיהיו יחד כה חזקות שלעולם לא נצטרך להשתמש בנשק שלנו", אמר הקנצלר החדש.
במקביל, נשבע מרץ כי גרמניה – ספקית הסיוע הצבאי השנייה בגודלה לאוקראינה אחרי ארצות הברית – תמשיך לתמוך בקייב ללא סייג. "אסור שיהיה ספק לגבי עמדתנו", הדגיש. "כלומר, ללא תנאי לצד האוקראינים". הקנצלר הביע גם דאגה עמוקה מ"הקרבה הגוברת בין בייג'ינג למוסקבה" והבטיח כי ברלין תציג טיעון חזק בפני סין למלא את חלקה בפתרון המלחמה באוקראינה.
מאז הפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה בשנת 2022, גרמניה הגדילה באופן דרסטי את הוצאותיה הצבאיות. עם זאת, כוחותיה המזוינים – הבונדסוור – עדיין זקוקים נואשות להשקעה משמעותית לאחר שנים של פירוק נשק וצנע בעקבות המלחמה הקרה.
תרגיל של צבא גרמניה (צילום: רפאל)
ביצוע ההבטחה לבניית הצבא הגדול ביותר באירופה מציב אתגרים ניכרים. הגנרל קרסטן ברויאר, המפקד הצבאי הבכיר של גרמניה, הצהיר באפריל כי גרמניה זקוקה ל-100,000 חיילים נוספים "בהקדם האפשרי", אולם למרות מאמצי גיוס מוגברים, מספר החיילים נותר יציב סביב 182,000, שכן צעירים רבים בגרמניה נמנעים משירות צבאי.
במחצית השנייה של נאומו, התחייב מרץ לחדש את הכלכלה הגרמנית המוטת-יצוא, אשר התכווצה במשך שנתיים ברציפות. התכנית כוללת רפורמה בביורוקרטיה ותמריצים להשקעות וליזמות, שנועדו להצעיד את גרמניה לעידן כלכלי חדש לצד ההתחדשות הצבאית.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.