לאחר ההצהרה הדרמטית של ממשלת לבנון לפיה מטרתה היא להגיע למונופול על הנשק במדינה עד לחודש ספטמבר, היום (חמישי) נפתח מבצע איסוף הנשק במחנות הפלסטיניים בלבנון, כך לפי דיווח באל-ערבייה. מבצע איסוף נשק זה הוגדר כגדול ביותר מאז מלחמת האזרחים.
לפי הדיווח, המבצע כולל מחנות פלסטיניים מדרום ומצפון לנהר הליטני. צוין כי ההחלטה התקבלה בתיאום עם הרשות הפלסטינית. תהליך מסירת הנשק הפלסטיני ממחנה בורג' אל-בראג'נה בפרברים הדרומיים של ביירות החל כבר לפני מספר ימים.
מקור ביטחוני מסר לאל-חדת' כי תנועת "פתח" מסרה 7 משאיות של "נשק כבד" לצבא לבנון במחנה אל-רשידיה בדרום לבנון הבוקר. לפי הדיווח, העברת הנשק הפלסטיני אמורה להתנהל בשלושה שלבים: החל ממחנה בורג' בביירות, לאחר מכן מחנה אל-בס בצור, דרום לבנון, מחנה בדאווי בצפון ומחנה ראשידיה בדרום.
ארגונים פלסטינים חמושים בלבנון (צילום: רויטרס)
העיתון אלאח'באר הלבנוני, המקורב לחיזבאללה, מדווח ממקורותיו כי שליחים של הרשות הפלסטינית שהגיעו ללבנון כדי לפקח על פירוק הארגונים החמושים הפלסטינים מנשקם, אמרו לבכירים בלבנון, כי יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), לא יופתע אם ממשלת לבנון תחליט להוציא את ארגון חמאס אל מחוץ לחוק במסגרת פירוק מחנות הפליטים הפלסטינים מנשקם.
המקורות ציינו, כי מטרת "המחזה" של פירוק מחנות הפליטים הפלסטינים מנשקם בין הרשות הפלסטינית וממשלת לבנון היא לשחוק את ארגון חמאס, לבודד אותו ולהציג אותו כלא לגיטימי, כמו "ההסתה נגד חיזבאללה בעקבות ההחלטה לפרק אותו מנשקו".
אבו מאזן (צילום: Sputnik/Alexey Maishev/Pool via REUTERS )
באל ערבייה מציינים כי זהו הצעד הראשון ביישום ההחלטות שהתקבלו בפסגה הלבנונית-פלסטינית שנערכה ב-21 במאי בין נשיא לבנון ג'וזף אעון ובין ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן). הפסגה אישרה את ריבונותה של לבנון על כל שטחה, את הרחבת סמכות המדינה ואת יישום עקרון המונופול על נשק.
מספר הפלסטינים הרשומים בסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) בלבנון הוא 489,293. עם זאת, הנתונים בפועל נמוכים יותר, כאשר המספר האמיתי מוערך כקרוב יותר ל-300,000. הפליטים הפלסטינים בלבנון פזורים על פני 12 מחנות, מחנה עין אל-חילווה, שהוא הגדול ביותר ומסווג כ"מסוכן ביותר", מחנה מיה מיה, מחנה ראשידיה, מחנה אל-בס, בורג' אל-שמאלי, מחנה בורג' אל-בראג'נה, מחנה סברה ושתילה, מחנה מר אליאס בביירות, מחנה נהר אל-בארד בצפון לבנון, מחנה בדווי בצפון לבנון, מחנה וובל בבעלבק ומחנה דבייה בהר הלבנון.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.