נראה שהמנהיג העליון של איראן, אייתולה עלי חמינאי, שוב מתמרן ומקשיח עמדות במשא ומתן הגרעיני. אך בני סבטי, חוקר איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, טווען שמאחורי הרטוריקה הקשוחה שהציג בנאומו ביום השנה ה-36 למותו של האייתולה רוחאללה ח'ומייני, מסתתר מסר דיפלומטי מורכב יותר ממה שנדמה על פניו.
"הוא לא אומר שזה דלת פתוחה – הוא רק מתנגד להצעה. צריך לשים לב לדקות הזאת", מסביר סבטי. "הוא רק אומר 'אנחנו מתנגדים להצעה הנוכחית של האמריקאים'. הוא לא אומר – 'אני לא הולך יותר למשא ומתן, אני שובר את הכלים'".
חומייני לאחר המהפכה ב־79' (צילום: רויטרס)
הניואנסים בנאומו של חמינאי חושפים אסטרטגיה מוכרת: כשהוא מכריז כי "ההצעה האמריקנית להסכם הגרעין מנוגדת ב-100% לעיקרון הכוח שלנו" – המסר האמיתי שונה לחלוטין. סבטי טוען: "הוא מדבר בצורה רגשית, ככה שאתה מבין שהוא פשוט משחק אותה עדיין במקום הזה של לקבל מחיר יותר טוב. כשהוא אומר 'מי אתם בכלל?' – זה אומר 'אני רוצה הצעה יותר טובה, אני לא סוגר את הדלתות'".
הדואליות בין המסר הפנימי והחיצוני מהווה נדבך מרכזי בהבנת המהלך האיראני. "גם וגם, גם וגם, אבל גם הרבה לתוך איראן, בטח", מציין סבטי כשהוא מתייחס לקהלי היעד של הנאום. "התחילו הרבה קולות של, מה זה, עוד פעם מוכרים את היכולות שלנו בזול לאויב. אז כן, צריך לשכנע גם פנימה". במקביל, המנהיג האיראני מודע היטב להשפעה הבינלאומית של דבריו. "כמובן, גם יודעים שקשובים לנאומים שלו מחוץ לאיראן, ואפילו חיכו לזה בעולם. דיברו על הנאום הזה בעולם", מוסיף החוקר.
לפי סבטי הרטוריקה הביטחונית הקשוחה שהציג חמינאי, כשהתרברב ב"יכולות ההגנה הנרחבות", לא מהווה חידוש או שינוי יסודי לעמדת המשטר. "הוא מדבר בצורה כללית. הוא תמיד אומר דברים כאלה", מסביר סבטי. "הנאום שלו מאוד דומה לנאום גם מלפני כמה שנים, מלפני 20 שנה. אלו למעשה מילים קבועות. אגב, גם הקהל קבוע".
חמינאי (צילום: רויטרס)
סבטי מתאר את הקהל המוכר: "זה אותם תומכי משטר, אותם גנרלים של משמרות המהפכה. אותם אנשי דת שמזדקנים". בנאום הטקסי הזה, "הוא מדבר תמיד כללי – 'אנחנו חזקים, אנחנו עוצמתיים, אנחנו מתגברים'. אחר כך באים גנרלים של משמרות המהפכה ואומרים 'כן, בנינו עוד מק"מים, בנינו עוד כטב"מים".
המסר הסמוי מאחורי הרטוריקה החזקה הוא עידוד למנגנון הביטחוני – "הוא כאילו ממקום של עידוד, ממקום של תמיכה. כאילו הוא מדבר לכוחות ואומר 'תמשיכו, תמשיכו בשלכם. אני לא עוצר אתכם'", מסכם סבטי.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.