באיראן נמשכת ההחמרה הכלכלית, עם עלייה חדה ביוקר המחיה, תסיסה במגזרי העבודה ומדיניות הגירה אגרסיבית. לפי הדיווחים האחרונים, עליית מחירי הלחם – אחד ממוצרי היסוד במדינה – מגיעה לעשרות אחוזים, בעוד הענף המרכזי של הבנייה נקלע למשבר בעקבות גירושם ההמוני של עובדים אפגנים, כך פורסם ברשת "איראן אינטרנשיונל" המזוהה עם האופוזיציה.
כלי תקשורת ממלכתיים דיווחו השבוע כי בטהרן בלבד נרשמה עלייה של עד 50% במחירי לחמים שונים. כך למשל, לחם "ברברי" – מהנפוצים ביותר באיראן – התייקר ב־31% ועולה כעת 46 אלף ריאל (כ־0.05 דולר). לחם "טאפטון" זינק ב־52% למחיר של 20 אלף ריאל, ולחם "לבש" התייקר ב־39%.
המאפיות, על פי דיווחים, מתקשות לשרוד את הלחצים הכלכליים. חלק מהן נאלצות למכור את לחם הסנגק – מוצר בסיסי נוסף – במחירים גבוהים בהרבה מהמחיר הרשמי, שנקבע על 76 אלף ריאל. באזורים מסוימים דווח על מכירת סנגק ב־100–200 אלף ריאל, פי שניים עד שלושה מהתעריף.
מאפיות באיראן, מתקשים לשמור על המחיר נמוך (צילום: רשתות איראניות)
דובר איגוד האופים בטהרן, אמיר קרמלו, טען כי העלאת המחירים אינה חורגת מהמתחם שאושר במחוזות אחרים, אך הדגיש כי המחיר הרשמי אינו תואם את עלויות הייצור. ברקע הדברים – קיצוצים בקמח מסובסד, מחסור באספקה ושוק שחור תוסס.
במקביל, שיעור האינפלציה השנתי באיראן הגיע ביולי ל־41.2% – הרמה הגבוהה ביותר מזה שנתיים. לפי המרכז הסטטיסטי של המדינה, מדובר בזינוק מהיר לעומת 39.4% ביוני. המשמעות בפועל: סל מוצרים ושירותים שהתייקר בלמעלה מ־40% תוך שנה בלבד.
בעוד האינפלציה מטפסת, שכר המינימום נותר נמוך מאוד – 120 דולר בלבד לחודש, הרבה פחות מה־400 דולר שהוערכו כדרושים למחיה בסיסית. לפי ההערכות, לפחות שליש מהאוכלוסייה חי כיום מתחת לקו העוני.
בתוך כך, ראש התאחדות הבונים של טהרן התריע בסוף השבוע האחרון על משבר חריף בענף הבנייה, על רקע עזיבתם ההמונית של עובדים אפגנים. "יותר מ־50% מהעובדים בבנייה היו אפגנים", אמר בריאיון לסוכנות הידיעות ILNA, "וכעת אנו סובלים ממחסור חריף בעובדים במקצועות קריטיים".
הרס באיראן, מצוקה בבנייה (צילום: רויטרס)
לדבריו, חוזים ממשלתיים שנחתמו בעבר במחירים נמוכים לא מאפשרים עצירה בפרויקטים, אך מחייבים מעבר להעסקת עובדים איראנים, שמשכורתם גבוהה יותר וכוללת תשלומי ביטוח לאומי – בניגוד לעובדים האפגנים. הוא הוסיף כי ייקח זמן עד להשלמת המעבר, והודה כי העיכובים בפרויקטים כמו "הדיור הלאומי" הפכו לבלתי נמנעים.
לפי דיווחים בכלי תקשורת באיראן ומחוצה לה, כ־4 מיליון אפגנים צפויים להיות מגורשים בתקופה הקרובה, בטענה כי הם שוהים במדינה ללא מסמכים תקינים. עד כה, יותר ממיליון מהם כבר גורשו.
רבים מהמהגרים שהתגוררו באיראן במשך עשרות שנים, עבדו בענפי שירותים, תעשייה ובנייה. בכירים איראנים אף טענו כי חלקם "ריגלו עבור ישראל" – האשמה שנפוצה ככלי הצדקה למבצעי הגירוש.
איראן ניצבת בפני מציאות כלכלית קשה, שמשלבת אינפלציה דוהרת, עלייה ביוקר המחיה, קריסת תשתיות עבודה וגירוש המוני שמחריף את המשבר. המחיר מגולגל ישירות לצרכן האיראני, שמוצא את עצמו נאבק על קיום בסיסי יותר מאי פעם.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".