אתמול פורסם כי לאור החובות הגדולים שצבר הנמל, ובתוכם 5 מיליון חוב בארנונה לעיריית אילת, הוחלט כי הנמל ייסגר כבר בשבוע הבא לאחר שחשבונו עוקל. היום (חמישי) פנתה הנהלת הנמל למשרד הכלכלה בהצעה למתווה שיעקוף את המצור החות'י ויציל את הנמל: להוציא צו יבוא שיחייב את יבואני הרכב מהמזרח לבצע את יבוא הרכבים דרך נמל אילת.
המתווה מציע שעל מנת לעקוף את המצור החות'י האוניות שיגיעו מהמזרח יעברו דרך תעלת סואץ, ולא דרך מיצר באב אל מאנדב הנשלט ע"י החות'ים. "הפתרון הזמני יאפשר את המשך פעילותו של נמל אילת, ולא פחות חשוב מכך הוא יראה לחות'ים, ולכל מי שמסתכל מסביב, כי לא ניתן לנצח את מדינת ישראל ולא ניתן לסגור לה פעילות נמלית אסטרטגית" אומר גדעון גולבר, מנכ"ל נמל אילת. "פריקה מחודשת של אוניות בנמל אילת תהיה תמונת הניצחון מול ארגון הטרור".
דגל ישראל בנמל אילת (צילום: רוני פלוארט פלוא)
הנהלת הנמל מציינת שעלות מעבר אוניה בתעלה עומדת על כ-800,000 דולר, ושעל פי המתווה העלות תתחלק בין הנהלת נמל אילת והיבואנים שישלמו כ-200,000 דולר כל אחד, ובין המדינה שתשלם כ-400,000 דולר. "היות ומדובר בכ-3-4 אוניות בחודש, העלות על שמירת הרציפות התפקודית של הנמל האסטרטגי בדרום, והסרת המצור הימי על ישראל, תעלה למדינה כ-1.5 מיליון דולר לחודש, בלבד. בכך תתאפשר חזרת כלל העובדים לנמל אילת וימשך השירות אותו מעניק הנמל לחיל הים".
אלעד ברשאן, מומחה למכס ושילוח בינלאומי, התייחס למתווה בראיון ל"מעריב" וציין כי מדובר במהלך מנותק מהמציאות הכלכלית. "מעבר האניות דרך תעלת סואץ מאריך את מסלול השיט, מה שמייקר לא רק את עלות המעבר בתעלה, אלא גם את זמן השימוש באנייה, הוצאות הצוות, הביטוח והדלק – עלויות שכולן מתגלגלות בסופו של דבר לצרכן. כל ניסיון "לכפות" את אילת כיעד פריקה תוך שינוי מלאכותי של מסלולי סחר עולמיים פשוט לא הגיוני. למעשה, אנחנו מתמרצים הארכה מיותרת של הדרך ומשלמים אגרות מעבר מיותרות שיעברו מאוצר המדינה לאוצר המדינה המצרי".
"גם המתווה עצמו מטעה: הוא מדבר על חלוקת העלות בין המדינה, היבואנים ונמל אילת – אך בפועל, אף אחד מהם לא באמת סופג את העלות. בסופו של דבר, הכל מתגלגל לצרכן. לא משנה אם זה דרך עליית מחיר הרכב, עלות השינוע היבשתי מאילת, או דרך תקציב המדינה – זו הוצאה ציבורית מיותרת".
בנוסף, ברשאן מסביר שכל דולר שמתווסף לעלות ההובלה, משית מסים נוספים – שכן מסי היבוא מחושבים על בסיס ערך העסקה הכולל כולל ההובלה. "המשמעות היא שהעלאה מלאכותית של מחירי ההובלה משמעה מיסוי כפול ומיותר, שיפגע ישירות ביוקר המחיה של כלל אזרחי ישראל. ובמציאות שבה המשק נמצא בתעסוקה כמעט מלאה, והאוצר מצוי בגירעון כל כך גדול, אין היגיון ציבורי בהזרמת תקציבי סבסוד למצרים או לעיקוף ימי ממושך".
"ולא פחות חשוב, גם לאחר הפריקה באילת, העלות הלוגיסטית לא מסתיימת שם. ההובלה היבשתית מאילת למרכז הארץ יקרה באופן ניכר לעומת הובלה מנמלי אשדוד וחיפה. כלומר, גם אם נניח שהפריקה באילת תוזיל את העומס בנמלים האחרים, היא תייקר בפועל את כל שרשרת האספקה, במקום פתרון" הוא מסכם, "מדובר בתכנית שמגלגלת עלויות מיותרות על הצרכנים".
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.