אחת מהסתייגויות של ראשי מערכת הביטחון למהלך היא השחיקה של צה״ל. שחיקה של הלוחמים אבל גם של הציוד הצבאי. אחרי לחימה עצימה ורציפה במשך שנתיים כלל ציוד הלחימה בצה״ל נשחק. טנקים מושבתים בשל העובדה כי מונעי הטנקים התקלקלו לאחר שחצו את שעות הפעילות, מכלולים רבים של טנקים, רק״מ ומטוסים עברו מזמן את זמן הפעילות על פי תקנות היצרן.
פעילות כוחות צה״ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
לא רק הכלים הכבדים השלימו אלפי שעות עבודה בשנתיים האחרונות ונשחקו בצורה קשה. גם הציוד האישי של הלוחמים – החל מכלי הנשק המחלקתיים כמו המקלעים, המטולים, וציוד ראית לילה ועד לאפודים, לשכפצ״ים ולקסדות – התבלו.
יותר ויותר חיילים ויחידות מחפשים דרכים להשיג ציוד חדש או יד שנייה במצב תקין המתאים להמשך לחימה. צה״ל באמצעות אט״ל וזרוע היבשה לא מצליחים לעמוד בקצב של ריענון הציוד. התוצאה קשה – בישראל מתפתח מסחר מחוץ לצבא של ציוד. לוחמים ביחידות הלחימה השונות מנסים לגייס תרומות ופותחים חשבונות של מימון המונים כדי לרכוש ציוד צבאי בסיסי כמו קסדות, אפודי קרב, שכפצי״ם ועוד.
ברשתות החברתיות עולות מידי יום מודעות של יחידות ומסגרות לוחמות המבקשים סיוע ברכישת ציוד צבאי שהתבלה. ברשתות החברתיות נפתחו שווקים של ציוד למכירה לצד פניות של חיילים לרכישת ציוד.
צחי הנגבי (צילום: יוסי אלוני)
״אנחנו מחלקה של לוחמים בגדוד 50 של הנח״ל שבקרוב חוזרים לעזה לעוד סבבים של לחימה והציוד שלנו כרגע לא מספיק טוב. אם מישהו מכיר במקרה תורמים שירצו לעזור לנו ממש ממש נשמח לעזרתכם. גם לשתף את הפוסט ממש יעזור!״ נכתב באחד הפוסטים. בפוסט אחר נכתב: ״אנחנו תמיד בפנים בלי רענונים ובלי חילופים, ישנים בכלי (נמר) עם ציוד, והציוד הישן גומר ומקשה עלינו״.
ישנם גם סיפורים של הורים שנאלצים להכניס יד לכיס כדי לרכוש ציוד צבאי באלפי שקלים עבור ילדיהם: ״ הבת שלי התגייסה לחטיבת החילוץ של פיקוד העורף. בגלל שלא היו קסדות תקינות התארגנו קבוצה של עשרים הורים והצלחנו לקבל הנחה של קניה מרוכזת מהיצרן עשרים קסדות במחיר של 700 שקלים לכל קסדה".
"היו הורים שנאלצו לרכוש לבד והמחיר הגיע לאלף ש״ח לקסדה. אבל עכשיו גם הווסט כבר לא תקין ובלוי ואין איך להחליף אותו. בלית ברירה אני נאלץ לרכוש מחייל מילואים בנתניה ווסט במצב טוב ב-700 שקלים״ נכתב בהודעה.
"החיילים וההורים אומרים כי אין מחסור מספרי של ציוד ביחידות אלא שהציוד שמופיע כשמיש הוא בחלק גדול מהמקרים כבר לא, בשל הבלאי הגדול". לוחם מספר: "כשאתה במשך חודשים ארוכים מאוד הולך כל יום כול היום עם הווסט ועם הקסדה יש באופן טבעי בלאי. רק כמות הזיעה שמצטברת בקסדה או בווסט הופכת אותם לא פעם למסריחים, דביקים ולא אסתטיים…״
הורי לוחמים טוענים כי צה״ל אומנם מבצע אחד לכמה חודשים רענונים ללוחמים שבהם לעיתים גם מחליפים לחיילים מדים ונעלים צבאיות אבל את ציוד הלחימה האישי כמו אפודים, שכפ"צים וקסדות הצבא לא מחליף.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.