בריאות
לא מספרים לילד מה מצפה לו אצל הרופא?
הטרמה, בפשטות, היא הכנה מוקדמת. זהו תהליך של הסבר, ליווי והכנה רגשית ופסיכולוגית של הילד לקראת הטיפול הרפואי. זוהי הזדמנות עבור ההורים והרופא לבנות אמון, להפיג חששות ולשדר מסר ברור: הכל בשליטה, ואתם בידיים טובות. מחקרים מראים שילדים שעוברים תהליך הטרמה נכון, מרגישים שותפים להליך הטיפולי ומגיעים אליו רגועים יותר, משתפים פעולה טוב יותר, וחווים פחות טראומה וחרדה גם לטווח הארוך.
לא מפתיעים ולא מסתירים – משתפים
הרצון "לחסוך" מהילד מידע כדי למנוע ממנו חרדה הוא מובן, אבל לרוב אינו מועיל, ואף עלול להזיק. ילדים קולטים שינויים בהתנהגות, מרגישים מתחים, וכשהם מגיעים למרפאה ומגלים לבד את מה שהוסתר מהם – החרדה רק מתעצמת. ילד שמופתע מגלה לא רק שהוא עומד לעבור טיפול לא נעים, קשה ולפעמים אפילו כואב, אלא גם שהמבוגרים סביבו לא היו כנים איתו, דבר שמערער את תחושות הביטחון והאמון שלו. מבחינת הילד, אם הסתירו ממנו, כנראה שיש סיבה ממש טובה לחשוש.
שיחה מקדימה ותיאום ציפיות
המלצה חמה להורים, מרופא – לפני כל הליך רפואי, ובטח שלפני טיפול שיניים כרורגי, שבו לשיחה רגועה עם הילד. הסבירו לו מה עומד לקרות, הדגישו שאתם תהיו איתו בכל שלב, ושהרופא שם כדי לעזור ולרפא, ולא כדי לפגוע. אפשר ורצוי להראות לילד תמונות של הרופא ושל המרפאה, כדי שהכל ירגיש לו מוכר, ואפשר אפילו לתאם ביקור מקדים במרפאה לצורך היכרות עם הצוות והסביבה.
חשוב לזכור שגם אתם ההורים חוששים מההליך שצפוי לילד. לא רק שאתם מודאגים מכך שהגוזל שלכם הולך לעבור עכשיו טיפול שיכול להיות קשה, לא נעים, עם מהלך ריפוי כואב, ולא רק שאתם לוקחים על עצמכם את החששות והפחדים של הילד, אלא שחלקכם וודאי סוחבים פחדים, חרדות ואולי אף טראומות מטיפולים שאתם עברתם כילדים או בכלל. אבל הורים, חשוב שתדעו שהפחדים שלכם מועברים לילד, לפעמים רק במילים עקיפות או בשפת גוף, והם רק מגבירים את תחושת האיום שהוא חש. אל תדברו עם הילד על הפחדים שהיו לכם כילדים, ובוודאי אל תספרו לו סיפורי אימה וטראומה שחוויתם. נסו לשדר רוגע וביטחון, כי הילד מסתכל עליכם ולומד מכם איך לפרש את הסיטואציה. בהקשר זה מומלץ שגם אתם תעשו הטרמה לעצמכם, תבררו על הטיפול, תתייעצו עם הרופא ותשאלו שאלות שיכולות לעזור לכם להבין טוב יותר, לחשוש פחות, ולהעביר את זה הלאה לילדיכם.
לאחר הטיפול מחזקים, מרימים, לומדים
לאחר הטיפול חשוב לשוחח עם הילד על החוויה. כדאי להבליט את מה שעבר חלק, לתת חיזוקים על האומץ, ולעזור לו לראות כמה זה היה פחות נורא ממה שהוא חשב. המסר הוא: הצלחת! אתה יכול. אתה חזק. זו לא רק סגירת מעגל, זו גם הכנה מיטיבה לפעם הבאה. כשהזיכרון שיישאר לילד יהיה טוב ומחזק, גם הטיפול הבא וההכנה אליו יהיו טובים יותר.