אי־הופעתו הממושכת של המנהיג העליון של איראן, עלי חמנאי, בציבור או בכל מדיה פומבית, מעוררת גלים של שמועות, דאגה ומאבקי כוח בצמרת האיראנית. חמנאי, הדמות הריבונית והמכריעה ביותר במדינה, לא נראה ולא נשמע מזה כשבוע – דווקא בזמן שבו איראן מתמודדת עם אחד המשברים החמורים בתולדותיה.
לפי ה"ניו יורק טיימס", ההיעדרות נרשמה על רקע מתקפה משולבת של ארצות הברית וישראל, שכללה הפצצות על שלושה מתקני גרעין איראניים. איראן הגיבה בירי טילים לעבר בסיס אמריקאי בקטאר. בהמשך השבוע, בתיווך נסיך קטאר ובלחץ הנשיא טראמפ, נחתמה הפסקת אש בין איראן לישראל. אך בכל אותם ימים מתוחים – המנהיג העליון שותק.
עלי חמינאי (צילום: רויטרס)
"כולנו צריכים להתפלל"
דאגת הציבור הגיעה עד למסך הטלוויזיה הממלכתית. מגיש תוכנית חדשותית הציג שאלה שלדבריו חוזרת שוב ושוב במסרים מהצופים: "מה מצבו של המנהיג העליון?"
מהדי פאזלי, פקיד בכיר, לא סיפק תשובה ישירה. "גם אני מקבל פניות רבות ממקבלי החלטות", אמר. "כולנו צריכים להתפלל. האנשים שאחראים על ביטחונו של המנהיג עושים את עבודתם היטב". מקורות בממסד האיראני טוענים כי חמינאי שוהה בבונקר סגור, מנותק מכל תקשורת אלקטרונית – מחשש להתנקשות, גם בתקופת הפסקת האש.
שמועות, חרדה ומאבקי ירושה
לדברי מוחסן ח'ליפה, עורך עיתון כלכלי בטהראן, ההיעדרות "גורמת דאגה עמוקה בקרב אלה שאוהבים אותו". הוא הוסיף: "אם ייוודע שהוא איננו, תהיה זו הלוויית ענק היסטורית". ההיעדרות, בשילוב העובדה שלא פורסמה אף הודעה רשמית או הקלטה קולית, הובילה לספקולציות נרחבות: האם חמנאי בחיים? האם הוא כשיר לקבל החלטות? מי באמת מושך בחוטים בטהראן?
ארבעה בכירים באיראן מסרו כי בימים האחרונים החלו להתגבש קואליציות חדשות בצמרת השלטון – הן בממסד הפוליטי והן בצמרת הצבאית. הרקע: מאבק סמוי לעיצוב עתיד המדינה, במיוחד בנושאים כמו המשך פרויקט הגרעין והיחסים עם ארה"ב. למרות שהמדינה מצויה בעיצומו של משבר, חמינאי – שקובע את המדיניות העליונה באיראן – לא הופיע בפומבי ולא הוציא אף הודעה או סרטון.
לפי דיווח של העיתון, על פי גורמים רשמיים, הוא שוהה בבונקר ונמנע מכל תקשורת אלקטרונית, מחשש להתנקשות. גם במהלך ימי הלחימה האחרונים, כשארה"ב הפציצה שלושה מתקני גרעין, איראן שיגרה טילים לעבר בסיס אמריקאי בקטאר, והוכרזה הפסקת אש בין איראן לישראל – חמינאי נותר דומם.
לדברי חמזה צפווי – פרשן פוליטי ובנו של יועץ צבאי בכיר לחמינאי – שירותי הביטחון מאמינים שישראל תנסה להתנקש בחייו גם בתקופת הפסקת האש. לכן ננקטות "פרוטוקולים ביטחוניים קפדניים", כולל ניתוק כמעט מוחלט מהעולם החיצון. הוא הוסיף כי מתקבלת גישה פרגמטית לניהול המשבר, כולל האצלת סמכויות למנהיגים אחרים, כמו הנשיא מסעוד פזשכיאן.
מסעוד פזשכיאן, עלי חמינאי (צילום: WANA (West Asia News Agency) via REUTERS)
פזשכיאן תופס פיקוד – אבל מותקף
המחנה שמוביל בינתיים בקבלת ההחלטות הוא זה המתון, בראשות הנשיא מסעוד פזשכיאן. הוא הביע נכונות לחזור לשולחן המו"מ עם וושינגטון – גם לאחר ההפצצות. לצידו עומדים ראש מערכת המשפט מחסני־אז'אי ומפקד הצבא החדש, עבדולראחים מוסוי. בישיבת ממשלה שנערכה ביום רביעי אמר פזשכיאן: "האחדות בעם בעקבות המלחמה יצרה הזדמנות לשנות את דרכנו. זהו רגע של שינוי".
אולם המתנגדים לא שותקים. בראש מחנה השמרנים ניצב סעיד ג'לילי, מקורב למשמרות המהפכה, שתקף את הנשיא ושר החוץ והטיל ספק בלגיטימיות של הפסקת האש.
פרשנים שמרנים טוענים כי פזשכיאן "אינו כשיר פוליטית לנהל את המדינה". דובר הנשיא, עלי אחמדניא, השיב לו בפוסט חריף: "נלחמנו בישראל 12 ימים – עכשיו גם אתכם נצטרך לסבול? אתם עוזרים לאויב עם העטים שלכם".
בתוך הוואקום השלטוני, לפי ארבעה בכירים איראנים, מתעצמים מאבקי הכוח. כמה פלגים מתמודדים על השפעה – ביניהם תומכי גישה מתונה, בראשות פזשכיאן, שקורא לשוב למו"מ עם ארה"ב, גם אחרי שהאחרונה הפציצה מתקני גרעין. לצידו – ראש מערכת המשפט מחסני־אז'אי ומפקד הצבא החדש עבדולראחים מוסוי. בקרבם נמצאים גם רוב בפרלמנט ומפקדים בכירים במשמרות המהפכה.
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י בקברו של נסראללה (צילום: רויטרס)
מה עם הגרעין?
עוד לפי הדיווח של הניו יורק טיימס, שר החוץ, עבאס עראקצ'י, וראש סוכנות הגרעין, מוחמד אסלאמי, הבטיחו כי איראן תשקם את המתקנים שהופצצו ותמשיך בהעשרת אורניום.
סאנם וקיל, ראש תחום המזרח התיכון במכון צ'טהאם האוס, אמרה כי היעדרותו של חמינאי "מעידה על מצב ביטחוני רגיש ביותר". לדבריה, אם חמינאי לא יופיע עד טקסי העאשורא בתחילת יולי – "זהו סימן רע מאוד". בינתיים, איראן מנסה לשדר עסקים כרגיל – עם מופעים מוזיקליים בכיכר אזאדי וקריאות אחדות ברחובות. אבל כל עוד חימנאי אינו מופיע – סימן השאלה הכבד ממשיך לרחף מעל טהראן.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".