לא החטופים ואפילו לא חוק הגיוס: זו ה"מצוקה" שמטרידה את מאיר פרוש

בימים האחרונים שבים ועולים הקולות מקרב נציגי המגזר החרדי שקוראים "לשבור את הכלים" בעקבות חוק הגיוס, ואף נשמעו לא מעט קולות שקראו למרי אזרחי והציעו, בין היתר, להקריס את הבנקים על ידי משיכת כספים ולמוטט חברות ענק באמצעות חרם צרכנים. הגדיל לעשות חבר הכנסת מאיר פרוש שבראיון לישי כהן מכיכר השבת, הבטיח "מאבק אימים" שהמילה "מלחמת אחים" קטנה עליו.

ובכל זאת, זה לא מנע מחבר הכנסת הנכבד לבקש מועדת הכלכלה לקיים היום (שני) דיון מיוחד ב"מצוקה" שעלתה מהשטח. איזו מצוקה אתם שואלים? האם זו מצוקת החטופים שנמקים בשבי החמאס? מצוקת המשפחות שבתיהם נהרסו במלחמה? או יודעים מה, אפילו אם נלך לשיטתו, האם זו "מצוקת" בחורי הישיבות שעליה יצא כל הקצף? לא ולא, מדובר בלא פחות, ואני מצטט, "מצוקת מחירי התחבורה הציבורית בבית עילית".

בקצרה, מבלי להיכנס יותר מדי לפרטי הסיפור, פרוש טוען ששינוי בהגדרות שבוצע ברפורמה של מרב מיכאלי בתקופתה כשרת תחבורה, הכניס את ביתר עילית לתוך הקטגוריה של מטרופולין ירושלים, ועכשיו הם לא יכולים לקנות חופשי חודשי מקומי של ביתר אלא רק כזה של ירושלים. זהו, זה האירוע, זו "המצוקה" המדוברת. חופשי חודשי של ילד שעולה 157.5 ש"ח במקום 69.5 ש"ח.

אל תבינו אותי לא נכון, אני לא מזלזל באף שקל וברור לי ש-88 שקל לילד, במשפחה שבה יש כמה וכמה ילדים, הם בהחלט סכום שמורגש בכיס בסוף החודש. ייתכן אפילו שיש מקום לשינוי בהגדרות, אינני בקיא במה שהיה ובסיבה שבגינה נקבע שעיר מסוימת היא באזור 1 ועיר אחרת באזור 2, אבל עדיין המרחק מכאן ועד מצוקה הוא גדול – בוודאי ובוודאי כאשר יש לא מעט חרדים שמתגוררים בירושלים, בני ברק או אשדוד ומשלמים את התעריף הגבוה ואצלם לא שמענו על מצוקה שכזו. מדובר כנראה בתופעה ייחודית לתושבי ביתר עילית.

אבל מה שהופך את כל האירוע למקומם במיוחד הוא העיתוי. הרי לכולנו ברור שלא משנה אם הסכום יהיה 69 או 157 שקלים לחודש, הוא עדיין לא מתקרב לכסות את העלות האמיתית של נסיעה באוטובוס ברמה היומיומית. שמדובר בסכום מסובסד בכבדות, כאשר לכל נסיעה של נוסע באוטובוס המדינה משלמת פי שניים מעלות הכרטיס – ואף יותר מזה בפרופילים שזכאים להנחות כמו ילדים או ההמצאה החדשה של מירי רגב "פרופיל גיאוגרפי".

ומכיוון שלמדינה אין עץ כסף, הסבסוד הזה יוצא ישירות מהכיס שלנו – משלמי המיסים. 17 מיליארד רק בשנת 2025, וסכום כנראה גדול אפילו יותר בשנים הבאות. אבל משום מה, להתנתק מהסובסידיה המפנקת הזו לא נכלל ב"מרי האזרחי" של פרוש וחבריו. "בנקים"? כן. "חברות ענק?" בוודאי.

ואפילו המילה מלחמת אחים כאמור חזרה שם כמה וכמה פעמים, אבל עד שזה מגיע לפרה שאותה אוהבים לחלוב – משלמי המיסים. שם נגמר המרי האזרחי והם רצים לוועדת הכלכלה לבקש דיון מיוחד. רוצים ללכת עם האמת שלכם? תפאדל. אבל אל תאיימו במלחמת אחים ובמהומות ברחובות, ואז תבואו לצעוק "מצוקה, מצוקה" כשנוגעים לכם בדמי כיס.