לאחר כ-10 שנים: הסבב הראשון של הבחירות המקומיות נערך אמש (ראשון) בלבנון, בכ-70 רשויות מקומיות הסובבות את העיר ביירות וכן במחוזות בהר הלבנון הקרובים לעיר. משרד הפנים הלבנוני דיווח על אחוז הצבעה של 45.08% בכלל הרשויות. זאת לקראת הבחירות המרכזיות שיתקיימו בתוך כשנה.
הבחירות נערכו בעיקרן במחוזות בהר הלבנון ובפאתי ביירות, כלומר – ללא ביירות עצמה. ביניהן כסרוואן-ג'בייל (מחוז צפונית לעיר ביירות, במערב לבנון), נפת עאליי (דרומית לביירות, על הר הלבנון), עיר המחוז בעבדא (בירת מחוז הר הלבנון, שם מעונו הרשמי של הנשיא), צפון מחוז מאטן (צמוד לביירות ונמצא צפונית ממנה), ונפת שוף (מחוז הצפונית לצידון, דרומית לביירות).
ההצבעות נערכו בין היתר בבתי ספר ציבוריים ליד הריסות ומבנים שנהרסו בעקבות תקיפות ישראליות במסגרת המלחמה. כמו כן, הבחירות המקומיות היו אמורות להיערך לפני שנים – אולם הממשלה דחתה אותן שלוש פעמים, פעם אחת עקב "אילוצי תקציב" – כך לפי סוכנות הידיעות AP.
לבחירות הנוכחיות התמודדו רשימות מגוונות, רובן רשימות משפחתיות-מקומיות. מספר מועט של רשימות שהתמודדו נתמכו בידי הנשיא שנבחר השנה, ג'וזף עאון ("הזרם הלאומי החופשי", או "הזרם הפטריוטי החופשי" – מפלגה נוצרית לבנונית), ומספר רשימות נתמכו בידי תנועה נוצרית-ימנית-שמרנית בשם "הכוחות הלבנונים". ככלל, מרבית הרשימות לא קושרו למפלגה זו או אחרת – כולל המפלגה של חיזבאללה.
טרם ניתן לקבוע האם העם הלבנוני יצביע למפלגות הנתמכות בידי הנשיא או בידי חיזבאללה, זאת מאחר וטרם היו בחירות בכל הרשויות – ובפרט בדרום לבנון, שבה אוכלוסיה שיעית רבה שתמכה בחיזבאללה. ב-24 במאי, כך לפי האתר הערבי "אלנשירה", יתקיימו בחירות בצידון.
אולם, גם בבחירות הנוכחיות הייתה מעורבות של ארגון הטרור. לפי סוכנות הידיעות AP, דגלי המפלגות וכן חברי המפלגה, כשבידיהם ציוד בצבעי ירוק-צהוב המייצגים את המפלגה, הוצבו מחוץ לקלפיות, ו"סייעו לתומכים שרצו להצביע למועמדי המפלגות".
בערוץ החדשותי MTV הלבנוני, אמר הראש הרוחני של העדה (שייח' אל-עקל) מהקהילה הדרוזית, סאמי אבי אל-מונה, על יום הבחירות הראשון כי מדובר ב"יום דמוקרטי מובהק", זאת, אמר, "בתקווה שההליך הדמוקרטי שראינו בלבנון יעבור לסוריה כדי להרגיע את הרוחות" – לאחר הקרבות של שלטונו של נשיא סוריה החדש, א-שרע, מול הדרוזים בסוריה.
"התלהבותו של הנשיא מהבחירות המוניציפליות הייתה ניכרת, שכן הוא התייחס אליהן כאילו היו בחירות לפרלמנט, או אפילו חשובות יותר", נכתב בטור דעה של פוליטיקרי מקומי בשם טוני חורי ב"אלנשירה", שהסביר בין היתר את התלהבות הנשיא מהבחירות הנוכחיות.
"אולם, לא ייאמן שבחירות לעירייה ולראשות העיר יכולות לקבוע את מהלך וגורלה של מדינה. הם רחוקים מאוד מהמוסדות המחוקקים והמבצעים שקובעים את כיוונה של המדינה. עם זאת, הם מסוגלים לקבוע את האוריינטציה הפוליטית של רשויות מקומיות ואת המידה שבה ניתן לצפות להשפעתן של מפלגות ותנועות פוליטיות מסוימות, והאם היא אכן ירדה, נותרה זהה, או אף התקדמה במידה מסוימת".
עם זאת, הוא הבהיר: "למרות שהאופי הכללי של בחירות לעירייה ולראשות העיר מקבל תפנית משפחתית גרידא, הן מצביעות באופן משמעותי על יכולתן של מפלגות ותנועות פוליטיות להשפיע על דעת הקהל הלבנונית, בהתאם לאזור".
פגישתו של נשיא לבנון ג'וזף עאון עם נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד אאל נהיאן באבו דאבי (צילום: Hamad Al Kaabi/UAE Presidential Court/Handout via REUTERS)
עוד באותו נושא, עאון ביצע מהלך מול איחוד האמירויות. שם, הסירו את איסור הנסיעה ללבנון כדי לאפשר לאזרחים הנמצאים במדינה לטוס ולהצביע – החל מהשבעה במאי. זאת לאחר שעאון שוחח בנושא עם נשיא האיחוד מוחמד בן זאיד אל-נהיאן, ולאחר השיחה בין השניים הודה לו ומסר את "הערכתו והכרת התודה על תגובתו המהירה לבקשה, לאחר פגישתו האחרונה עמו באבו דאבי", כך לפי הערוץ הלבנוני MTV. ההחלטה התקבלה בזמנו בשנת 2021 אחרי הדרדרות ביחסים בין שתי המדינות, לאור ההשפעה הגוברת של חיזבאללה בתקופה זאת.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.