הותיקן הודיע כי האפיפיור פרנציסקוס הלך הבוקר (שני) לעולמו בגיל 88, זאת לאחר התמודדות עם מצב בריאותי קשה לאורך זמן ממושך. פרנציסקוס הוא האפיפיור ה-266 למניין. הוא נבחר לתפקידו ב-13 במרץ 2013.
לפני כחודש שוחרר האפיפיור מבית החולים לאחר אשפוז ממושך. מקורביו הסבירו ש"חייו היו בסכנה" עקב דלקת ריאות כפולה בה לקה. האפיפיור פרנסיסקוס אושפז קודם לכן כבר ב-14 בפברואר בעקבות זיהום חמור בדרכי הנשימה שהתפתח לדלקת ריאות כפולה, שהובילו לטיפולים רבים שנועדו לאזן את מצבו הרפואי. הציבור ראה את האפיפיור רק פעם אחת מאז אשפוזו, בתצלום שפרסם הוותיקן בשבוע שעבר, בו הוא הוצג מתפלל בתוך כנסייה בבית החולים.
לאורך חייו סבל האפיפיור פרנסיסקוס מבעיות בריאותיות שונות, כולל הסרת חלק מאחת מריאותיו בגיל 21, מה שהופך אותו לפגיע יותר לזיהומים. כבר בשנת 2022 דווח כי הוא שוקל לפרוש מכהונתו עקב מצבו הבריאותי. במסיבת עיתונאים שערך על המטוס בדרך חזרה מביקור בקנדה אמר פרנציסקוס: "אני לא אוכל להמשיך לטוס באותו הקצב". עוד הוסיף ואמר אז: "זה לא אסון להחליף אפיפיור. הדלת לפרישה פתוחה, זו אפשרות הגיונית. אבל עד היום לא בחרתי לדפוק בדלת. זה לא אומר שהדעה שלי לא יכולה להשתנות בעוד יומיים".
תחנות חייו
האפיפיור פרנציסקוס נולד בשם חורחה מריו ברגוליו, סמוך לעיר טורינו שבאיטליה. משם היגר לארגנטינה והועסק כעובד מסילת ברזל. בהמשך החליט לפנות לעיסוק בכמורה ונרשם ללימודים. ב-11 במרץ 1958 הצטרף למסדר הישועי כמועמד לחברות. לאחר מכן סיים תואר בפילוסופיה באוניברסיטה הקתולית של בואנוס איירס ב-1960. במשך שנים ארוכות לימד ספרות ופסיכולוגיה. בשנת 1969 הוסמך ככומר.
בשנים 1971–1972 שהה באלקלה דה אנארס שבספרד במסגרת תקופת החניכות הסופית שלו כישועי. הוא התקבל כחבר מלא במסדר ב-22 באפריל 1973. ב-31 ביולי נבחר לראש הפרובינציה הארגנטינאית של הישועים – ראש המסדר במדינה. הוא שימש בתפקיד זה עד 1980, ואז חזר לסן מיגל בתפקיד הרקטור של הסמינר. ב-1992 מונה לבישוף וב-1997 מונה לממלא מקום הארכיבישוף המטרופוליטני של בואנוס איירס. ב-1998 ירש את קווארסינו עם מותו, ושימש בתפקיד הארכיבישוף עד לבחירתו לכס האפיפיורות.
עם בחירתו לאפיפיור במרץ 2013, לאחר פרישתו של בנדיקטוס השישה עשר, אימץ ברגוליו את השם הדתי "פרנציסקוס", שם שלא היה בשימוש קודם לכן. ב-11 בדצמבר 2013 נבחר לאיש השנה של המגזין טיים לשנת 2013. בשנת 2017 נבחר על ידי הטיים מגזין כאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם. ב-25 וב-26 במאי 2014 ביקר האפיפיור פרנציסקוס בישראל. במסגרת ביקורו זה ביקר גם ביד ושם.
בפברואר 2019, לראשונה בהיסטוריה, ביקר האפיפיור בחצי האי ערב. האפיפיור נחת באבו דאבי והשתתף בוועידה למען שיח בין-דתי בהשתתפות מאות נציגים מכל הדתות. סיבה עיקרית לביקור היא המאבק ברדיפה הדתית של מיעוטים נוצרים.
האפיפיור (צילום: רויטרס)
עמדותיו
כארכיבישוף נודע ברגוליו באורח חייו הצנוע: הוא עזב את ארמונו ועבר לדירה בעיר ונהג לנסוע בתחבורה הציבורית. הוא הטיף לעזרה לעניים ולחיזוק השוויון בחברה. הסופר שכתב את הביוגרפיה שלו, סרחיו רובין, הצהיר כי האפיפיור אינו פרוגרסיבי ורחוק מתמיכה ברעיונות התנועה, למרות שהוא "מבקר את הנאו-ליברליזם ואת קרן המטבע הבינלאומית, ומבלה זמן רב בשכונות העוני". הוא נחשב מקורב לארגון המאמינים "קומוניון ושחרור" , הדוגל בשמרנות חברתית ומזוהה עם הימין המתון באיטליה.
פרנציסקוס התנגד נחרצות להפסקת הריון אך תמך בשימוש באמצעי מניעה. ב-2010 התנגד בחריפות לאישור הממשלה לערוך נישואים חד-מיניים בארגנטינה. במאי 2013, באמירה שחורגת מהקו הכנסייתי השמרני, אמר פרנציסקוס שגם אתאיסטים זוכים לגאולה, אם מעשיהם טובים.
האפיפיור פרנציסקוס נודע בדעותיו הליברליות והפתוחות יחסית כלפי הקהילה הלהט"בית. ב-29 ביולי 2013 הדהים פרנציסקוס כשאמר "מי אני שאשפוט הומואים?", והוסיף שאף על פי שהכנסייה עדיין רואה במימוש תשוקות הומוסקסואליות חטא, "אם אדם מסוים הוא הומו שמאמין באלוהים ושיש לו רצון טוב – מי אני שאשפוט אותו?". ב-21 באוקטובר 2020 הודיע פרנציסקוס בסרט תיעודי חדש כי "להומוסקסואליים יש זכות להקים משפחה", והוסיף "אף אחד לא צריך להיות אומלל או להיות מוחרם בגלל זה. עלינו ליצור חוק איחוד אזרחי. כך הם יהיו מכוסים באופן חוקי".
פרנציסקוס התבטא באופן פומבי פעמים רבות נגד אנטישמיות. בשנת 2021 במהלך פגישה בין האפיפיור למנהיגים נוצרים ויהודים בהונגריה התייחס פרנציסקוס לאיום האנטישמיות בעולם ואמר "אני חושב שהאיום של אנטישמיות עדיין אורב באירופה ובכל מקום", אמר האפיפיור במהלך מפגש עם מנהיגים נוצרים ויהודים בבודפשט. "מדובר בנגע שאסור לאפשר לו לבעור. והדרך הטובה ביותר לנטרל אותו היא לעבוד יחד, באופן חיובי, כדי לקדם אחווה".
פרנציסקוס שיבח אז את היהודים, אותם כינה "אחים לאמונה של אבינו אברהם", על שסייעו "לפרק את החומות שהפרידו בינינו בעבר". "כולנו שואפים לראות אחד את השני לא בתור זרים אלא כחברים, לא בתור אויבים אלא כאחים ואחיות", הדגיש. "החגים של ראש השנה ויום כיפור, שנופלים בתקופה זו של השנה, הם הזדמנות לחסד ולחידוש הציות להזמנות הרוחניות האלה".
עמדתו של פרנציסקוס כלפי המלחמה בעזה הייתה מורכבת – הוא התבטא רבות בעד שחרור החטופים ואף נפגש עם שורדי שבי ובני משפחות חטופים מספר פעמים. עם זאת, התבטא גם נגד הפגיעה בעזתים לאורך המלחמה. במפגש עם שורדי שבי ובני משפחות חטופים בנובמבר 2024 אמר: "אני מתפלל בשבילכם ובשביל העם שלכם. הדבר הראשון החשוב הוא להציל אנשים".
בדצמבר 2024 התבטא נגד הפגיעה בעזתים במהלך המיסה השבועית שלו: "ישראל מרססת ילדים במקלעים ומפציצה בתי ספר ובתי חולים ברצועה. בכאב אני חושב על עזה, על כל כך הרבה אכזריות, על הילדים שרוססו במקלעים, על הפצצות של בתי ספר ובתי חולים. איזו אכזריות, זו לא מלחמה".
ד״ר מעיין רווה, מהמרכז לחקר דתות באוניברסיטת בחיפה: "האפיפיור פרנציסקוס היה דמות מובהקת של השינוי העמוק שעוברת הכנסייה הקתולית בעשורים האחרונים. הוא הביא איתו את קולו של הדרום הגלובלי – לא רק בגאוגרפיה, אלא גם בתודעה – והציב את העניים, המהגרים, והמוחלשים בלב השיח הדתי. יחסו לישראל גילם את המורכבות שבין קירבה עמוקה ליהדות לבין ביקורת מוסרית נוקבת כלפי פעולותיה של ישראל. הוא לא היה ליברל במובן הפוליטי המקובל, אלא ייצג עמדה רוחנית שדוגלת בחמלה, בצדק ובצניעות, גם, ואולי אפילו במיוחד, כאשר אלו סותרים נוחות או מוסכמות. במובנים רבים הוא הפך לסמל של כנסייה גלובלית ומגוונת יותר, שנמצאת במתח תמידי בין מסורת לרפורמה, בין זהות יציבה לעולם משתנה".
הספדים
נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לאפיפיור פרנציסקוס וכתב: ״אני שולח את תנחומיי העמוקים לאזרחי ישראל הנוצרים, לקהילות הנוצריות בארץ הקודש ולעולם הנוצרי כולו – על אובדן אביהם הרוחני, האפיפיור פרנציסקוס. האפיפיור פרנציסקוס ז״ל, היה אדם בעל אמונה עצומה ורחמים רבים, שהקדיש את חייו למען קידומם של עניי העולם ולקריאה לשלום בעידן מורכב וסוער. הוא ראה חשיבות רבה בהעמקת הקשרים עם העולם היהודי ובקידום דיאלוג בין-דתי כדרך להשגת הבנה הדדית וכבוד. אני מקווה כי תפילותיו לשלום במזרח התיכון ולחזרתם של החטופות והחטופים ייענו בקרוב. מי יתן וזכרו ימשיך לתת השראה למעשים של חסד, אחדות ותקווה".
שליט רוסיה ולודימיר פוטין, מלך בריטניה צ'ארלס, נשיא ארגנטינה חביאר מילאי, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני, ראש ממשלת הודו מודי, סגן נשיא ארה"ב ג'יי די ואנס, ראש ממשלת אתיופיה אבי אחמד, נשיא צרפת עמנואל מקרון ועוד דיפלומטים רבים ברחבי העולם ספדו לאפיפיור.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".