הותיקן הודיע כי האפיפיור פרנציסקוס הלך הבוקר (שני) לעולמו בגיל 88, זאת לאחר התמודדות עם מצב בריאותי קשה לאורך זמן ממושך. פרנציסקוס הוא האפיפיור ה-266 למניין. הוא נבחר לתפקידו ב-13 במרץ 2013. 

Dziś rano zmarł #PapieżFranciszek.

Wieczny odpoczynek racz mu dać Panie… pic.twitter.com/NDJKMSkJrP

— Vatican News PL (@VaticanNewsPL) April 21, 2025

לפני כחודש שוחרר האפיפיור מבית החולים לאחר אשפוז ממושך. מקורביו הסבירו ש"חייו היו בסכנה" עקב דלקת ריאות כפולה בה לקה. האפיפיור פרנסיסקוס אושפז קודם לכן כבר ב-14 בפברואר בעקבות זיהום חמור בדרכי הנשימה שהתפתח לדלקת ריאות כפולה, שהובילו לטיפולים רבים שנועדו לאזן את מצבו הרפואי. הציבור ראה את האפיפיור רק פעם אחת מאז אשפוזו, בתצלום שפרסם הוותיקן בשבוע שעבר, בו הוא הוצג מתפלל בתוך כנסייה בבית החולים. 

לאורך חייו סבל האפיפיור פרנסיסקוס מבעיות בריאותיות שונות, כולל הסרת חלק מאחת מריאותיו בגיל 21, מה שהופך אותו לפגיע יותר לזיהומים. כבר בשנת 2022 דווח כי הוא שוקל לפרוש מכהונתו עקב מצבו הבריאותי. במסיבת עיתונאים שערך על המטוס בדרך חזרה מביקור בקנדה אמר פרנציסקוס: "אני לא אוכל להמשיך לטוס באותו הקצב". עוד הוסיף ואמר אז: "זה לא אסון להחליף אפיפיור. הדלת לפרישה פתוחה, זו אפשרות הגיונית. אבל עד היום לא בחרתי לדפוק בדלת. זה לא אומר שהדעה שלי לא יכולה להשתנות בעוד יומיים".

תחנות חייו

האפיפיור פרנציסקוס נולד בשם חורחה מריו ברגוליו, סמוך לעיר טורינו שבאיטליה. משם היגר לארגנטינה והועסק כעובד מסילת ברזל. בהמשך החליט לפנות לעיסוק בכמורה ונרשם ללימודים. ב-11 במרץ 1958 הצטרף למסדר הישועי כמועמד לחברות. לאחר מכן סיים תואר בפילוסופיה באוניברסיטה הקתולית של בואנוס איירס ב-1960. במשך שנים ארוכות לימד ספרות ופסיכולוגיה. בשנת 1969 הוסמך ככומר. 

בשנים 1971–1972 שהה באלקלה דה אנארס שבספרד במסגרת תקופת החניכות הסופית שלו כישועי. הוא התקבל כחבר מלא במסדר ב-22 באפריל 1973. ב-31 ביולי נבחר לראש הפרובינציה הארגנטינאית של הישועים – ראש המסדר במדינה. הוא שימש בתפקיד זה עד 1980, ואז חזר לסן מיגל בתפקיד הרקטור של הסמינר. ב-1992 מונה לבישוף וב-1997 מונה לממלא מקום הארכיבישוף המטרופוליטני של בואנוס איירס.  ב-1998 ירש את קווארסינו עם מותו, ושימש בתפקיד הארכיבישוף עד לבחירתו לכס האפיפיורות.

עם בחירתו לאפיפיור במרץ 2013, לאחר פרישתו של בנדיקטוס השישה עשר, אימץ ברגוליו את השם הדתי "פרנציסקוס", שם שלא היה בשימוש קודם לכן. ב-11 בדצמבר 2013 נבחר לאיש השנה של המגזין טיים לשנת 2013. בשנת 2017 נבחר על ידי הטיים מגזין כאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם. ב-25 וב-26 במאי 2014 ביקר האפיפיור פרנציסקוס בישראל. במסגרת ביקורו זה ביקר גם ביד ושם. 

בפברואר 2019, לראשונה בהיסטוריה, ביקר האפיפיור בחצי האי ערב. האפיפיור נחת באבו דאבי והשתתף בוועידה למען שיח בין-דתי בהשתתפות מאות נציגים מכל הדתות. סיבה עיקרית לביקור היא המאבק ברדיפה הדתית של מיעוטים נוצרים. 

עמדותיו 

כארכיבישוף נודע ברגוליו באורח חייו הצנוע: הוא עזב את ארמונו ועבר לדירה בעיר ונהג לנסוע בתחבורה הציבורית. הוא הטיף לעזרה לעניים ולחיזוק השוויון בחברה. הסופר שכתב את הביוגרפיה שלו, סרחיו רובין, הצהיר כי האפיפיור אינו פרוגרסיבי ורחוק מתמיכה ברעיונות התנועה, למרות שהוא "מבקר את הנאו-ליברליזם ואת קרן המטבע הבינלאומית, ומבלה זמן רב בשכונות העוני". הוא נחשב מקורב לארגון המאמינים "קומוניון ושחרור" , הדוגל בשמרנות חברתית ומזוהה עם הימין המתון באיטליה.

פרנציסקוס התנגד נחרצות להפסקת הריון אך תמך בשימוש באמצעי מניעה. ב-2010 התנגד בחריפות לאישור הממשלה לערוך נישואים חד-מיניים בארגנטינה. במאי 2013, באמירה שחורגת מהקו הכנסייתי השמרני, אמר פרנציסקוס שגם אתאיסטים זוכים לגאולה, אם מעשיהם טובים.

האפיפיור פרנציסקוס נודע בדעותיו הליברליות והפתוחות יחסית כלפי הקהילה הלהט"בית. ב-29 ביולי 2013 הדהים פרנציסקוס כשאמר "מי אני שאשפוט הומואים?", והוסיף שאף על פי שהכנסייה עדיין רואה במימוש תשוקות הומוסקסואליות חטא, "אם אדם מסוים הוא הומו שמאמין באלוהים ושיש לו רצון טוב – מי אני שאשפוט אותו?". ב-21 באוקטובר 2020 הודיע פרנציסקוס בסרט תיעודי חדש כי "להומוסקסואליים יש זכות להקים משפחה", והוסיף "אף אחד לא צריך להיות אומלל או להיות מוחרם בגלל זה. עלינו ליצור חוק איחוד אזרחי. כך הם יהיו מכוסים באופן חוקי".  

פרנציסקוס התבטא באופן פומבי פעמים רבות נגד אנטישמיות. בשנת 2021 במהלך פגישה בין האפיפיור למנהיגים נוצרים ויהודים בהונגריה התייחס פרנציסקוס לאיום האנטישמיות בעולם ואמר "אני חושב שהאיום של אנטישמיות עדיין אורב באירופה ובכל מקום", אמר האפיפיור במהלך מפגש עם מנהיגים נוצרים ויהודים בבודפשט. "מדובר בנגע שאסור לאפשר לו לבעור. והדרך הטובה ביותר לנטרל אותו היא לעבוד יחד, באופן חיובי, כדי לקדם אחווה". 

פרנציסקוס שיבח אז את היהודים, אותם כינה "אחים לאמונה של אבינו אברהם", על שסייעו "לפרק את החומות שהפרידו בינינו בעבר". "כולנו שואפים לראות אחד את השני לא בתור זרים אלא כחברים, לא בתור אויבים אלא כאחים ואחיות", הדגיש. "החגים של ראש השנה ויום כיפור, שנופלים בתקופה זו של השנה, הם הזדמנות לחסד ולחידוש הציות להזמנות הרוחניות האלה".

עמדתו של פרנציסקוס כלפי המלחמה בעזה הייתה מורכבת – הוא התבטא רבות בעד שחרור החטופים ואף נפגש עם שורדי שבי ובני משפחות חטופים מספר פעמים. עם זאת, התבטא גם נגד הפגיעה בעזתים לאורך המלחמה. במפגש עם שורדי שבי ובני משפחות חטופים בנובמבר 2024 אמר: "אני מתפלל בשבילכם ובשביל העם שלכם. הדבר הראשון החשוב הוא להציל אנשים".

בדצמבר 2024 התבטא נגד הפגיעה בעזתים במהלך המיסה השבועית שלו: "ישראל מרססת ילדים במקלעים ומפציצה בתי ספר ובתי חולים ברצועה. בכאב אני חושב על עזה, על כל כך הרבה אכזריות, על הילדים שרוססו במקלעים, על הפצצות של בתי ספר ובתי חולים. איזו אכזריות, זו לא מלחמה". 

ד״ר מעיין רווה, מהמרכז לחקר דתות באוניברסיטת בחיפה: "האפיפיור פרנציסקוס היה דמות מובהקת של השינוי העמוק שעוברת הכנסייה הקתולית בעשורים האחרונים. הוא הביא איתו את קולו של הדרום הגלובלי – לא רק בגאוגרפיה, אלא גם בתודעה – והציב את העניים, המהגרים, והמוחלשים בלב השיח הדתי. יחסו לישראל גילם את המורכבות שבין קירבה עמוקה ליהדות לבין ביקורת מוסרית נוקבת כלפי פעולותיה של ישראל. הוא לא היה ליברל במובן הפוליטי המקובל, אלא ייצג עמדה רוחנית שדוגלת בחמלה, בצדק ובצניעות, גם, ואולי אפילו במיוחד, כאשר אלו סותרים נוחות או מוסכמות. במובנים רבים הוא הפך לסמל של כנסייה גלובלית ומגוונת יותר, שנמצאת במתח תמידי בין מסורת לרפורמה, בין זהות יציבה לעולם משתנה". 

הספדים

נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לאפיפיור פרנציסקוס וכתב: ״אני שולח את תנחומיי העמוקים לאזרחי ישראל הנוצרים, לקהילות הנוצריות בארץ הקודש ולעולם הנוצרי כולו – על אובדן אביהם הרוחני, האפיפיור פרנציסקוס. האפיפיור פרנציסקוס ז״ל, היה אדם בעל אמונה עצומה ורחמים רבים, שהקדיש את חייו למען קידומם של עניי העולם ולקריאה לשלום בעידן מורכב וסוער. הוא ראה חשיבות רבה בהעמקת הקשרים עם העולם היהודי ובקידום דיאלוג בין-דתי כדרך להשגת הבנה הדדית וכבוד. אני מקווה כי תפילותיו לשלום במזרח התיכון ולחזרתם של החטופות והחטופים ייענו בקרוב. מי יתן וזכרו ימשיך לתת השראה למעשים של חסד, אחדות ותקווה".

שליט רוסיה ולודימיר פוטין, מלך בריטניה צ'ארלס, נשיא ארגנטינה חביאר מילאי, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני, ראש ממשלת הודו מודי, סגן נשיא ארה"ב ג'יי די ואנס, ראש ממשלת אתיופיה אבי אחמד, נשיא צרפת עמנואל מקרון ועוד דיפלומטים רבים ברחבי העולם ספדו לאפיפיור.