דעות
כשלא יוותרו שומרי סף: האם אז יפתור השלטון את הבעיות האמיתיות?
זהו, הצלחתם. הגיע הרגע הגדול. נגמרה מלחמת היהודים, השלמתם את חקיקת החוקים, התקנות, הרפורמות. כל מקבלי ההחלטות במדינה מצויים בכיסכם, השופטים נאמנים, נציב המדינה ידידותי למשתמש, והיועצת המשפטית בת משפחה. כולם באו לסייע לכם למשול, לפתוח שערים ולהכשיר מהלכים. אמצעי התקשורת מנגנים בכינורות ובחלילים נעימים לאוזן, ואפילו האופוזיציה נאלמה דום והתפוגגה לה. טוב, אז מה עושים עכשיו?
ואם היית מאלה שסייעו בידי השלטון (ויהיה מי שאולי יגיד שעזרת להכשיר את השרץ), ומישהו שם למעלה יחליט לפתע שאתה כבר מיותר? מעמדך יישלל וזכויותיך יופשטו ממך, אולי אפילו אזרחותך. למי תפנה? ליועצת המשפטית המאולפת? לשופטים הכנועים?
ומה על הפרק? לאן הולכים? איך פותרים את בעיות הכלכלה המידרדרת, הביטחון המעורער והקרע בעם? יש לכם בכלל תוכנית? ומה עם צבא העם, החיילות הגיבורות ובחורינו המצוינים? כיצד ממשיכים הלאה בלי חזון ואהבה וללא יעד מדויק ומטרה? מה בדיוק יישאר מהמדינה, מהנס הנהדר הזה, ישראל הנפלאה, האי הפורח במזרח התיכון המדברי, הסטארט־אפ ניישן?
והעולם, שאמרתם שכולו נגדנו ומי צריך אותו בכלל, פתאום הופך למקור של חרמות, של אנטישמיות על מלא – ואין למי לפנות ואין את מי לשלוח כדי לדבר על ליבם של המנהיגים. וכאן, במזרח התיכון החדש, קמו עלינו בריתות בלתי צפויות שכמעט היינו חלק מהן, ועתה אנו מוקצים. מורחקים מהאולמות המוזהבים, מהוועידות ומהכנסים. איזה מזל שכל זה לא קרה… עדיין.
יש זמן, גם אם הוא קצוב, כדי לעצור, לבלום, לעשות חשיבה מחדש. אולי אפילו לשמור על שומרי הסף, למצוא מכנה משותף יהודי־ישראלי מוסכם בתוכנו כדי לחזק את ישראל שלנו מול כל האיומים. או אז נוציא את מלחמות היהודים מהמשוואה, ונוכל לגבש את התוכנית הגדולה ליציאה מהבוץ. היום. עכשיו. הרגע!
הכותבת היא סמנכ"לית בית הנשיא לשעבר, ומייסדת ויו"ר חוג הידידים של מרכז פרס לשלום ולחדשנות.
[email protected]