כשהאלמנטים התחברו, הפועל ת"א הפכה למנצחת: האוזמן מסכם

לפני פתיחתה של עונת המשחקים הנוכחי, סומנה הפועל תל אביב כפייבוריטית לקחת את המפעל שמוביל לליגה השנייה בטיבה בעולם. זה קרה עוד לפני שג'אמפבול אחד שוגר אל חלל האוויר. זה התבסס על ההחתמות הפסיכיות שבוצעו שם בקיץ – על בוורלי, על מוטלי, על קבוקלו. וכל זה עוד לפני שהגיע איטודיס, לפני שהגיע ים מדר, לפני שהגיע אנטוניו בלייקני.

ואז החל הכדורסל עצמו והדברים נראו שונים בתכלית השינוי. לרעה.

בסוף, רגע אחד אחרי ניצחון רביעי ברציפות על יריבה ספרדית, המעגל נסגר. הפועל תל אביב היא הקבוצה הכי טובה ביורוקאפ. היא זכתה באליפות יורוקאפ שאין מוצדקת ממנה. היא הלכה והתקדמה ממשחק למשחק, מסדרה לסדרה, מסיפור לסיפור ומנרטיב לנרטיב. בתוך ים הטרלול אשר הרכיב ומרכיב את הפרויקט של עופר ינאי, צצה לה לפתע קבוצת כדורסל עצומה. קבוצת כדורסל מפלצתית, שהגיעה לפרקה ברגע הכי חשוב שיש.