כרים חאן התובע בהאג שהוציא צו מעצר נגד נתניהו מואשם בתקיפה מינית

תובע בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), כרים חאן, הואשם בתקיפה מינית של עובדת בת 30 בתקופה שקדמה להחלטתו להגיש בקשה לצו מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, כך נחשף בתחקיר "וול סטריט ג'ורנל".

חודשיים לאחר המתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר, הלחץ על כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, הלך וגבר כאשר שקל להגיש אישומים נגד בכירים ישראלים על התנהלותם במלחמה בעזה. פעילים פרו-פלסטינים שהגדירו אותו כ"מאפשר רצח עם" וגוש של מדינות החברות בבית הדין מהעולם המתפתח התעקשו שהגיע הזמן לפעול, דבר שדחף את חאן לעימות עם בעלות בריתה הנאמנות של ישראל בוושינגטון ובבירות מערביות אחרות.

חאן, עורך דין בריטי נמרץ, היה בניו יורק בתחילת דצמבר 2023 לישיבת הגוף המנהל של בית הדין במטה האו"ם. פגוע מהביקורת, התובע בן ה-55 התפרץ יותר ויותר נגד הצוות שלו, לפי גורמים בבית הדין. עוזרת אחת, עורכת דין ממלזיה, אישה בשנות ה-30 לחייה שנהגה לנסוע איתו לצורך עבודתה, ביקשה להיפגש עם חאן כדי להפציר בו להרגיע. הוא התקשר אליה באותו ערב לסוויטת הפינה שלו בקומה גבוהה במלון מילניום הילטון הסמוך לאו"ם.

שם, לפי עדותה לגורמי האו"ם, חאן החל לגעת בה מינית, דפוס התנהגות שלדבריה נמשך כבר מספר חודשים. היא אמרה שניסתה לעזוב את החדר מספר פעמים, אך הוא אחז בידה ובסופו של דבר משך אותה למיטה. אז הוא הוריד את מכנסיה וכפה עליה לקיים יחסי מין, לפי העדות. "הוא תמיד אוחז בי ומוביל אותי למיטה", אמרה בעדותה, שפורסמה על ידי הוול סטריט ג'ורנל. "זו התחושה של להיות לכודה".

האירוע הוא אחת מכמה טענות על יחסי מין כפויים שהאישה העלתה נגד חאן, על פי מסמכים, עדותה וגורמים המכירים את הטענות. האישה, שנשואה ויש לה ילד, טוענת שחאן ביצע מעשים מיניים ללא הסכמתה במשלחות לניו יורק, קולומביה, קונגו, צ'אד ופריז. חאן עשה זאת גם מספר פעמים במעון בבעלות אשתו שבו שהה בהאג, המטה של בית הדין, לפי עדותה.

חאן, באמצעות עורכי דינו, אמר שזה "לחלוטין לא נכון שהוא עסק בהתנהגות מינית פסולה מכל סוג שהוא". האישה, עורכת דין ממלזיה, נשארה בתפקיד כי לא רצתה לעזוב אחד המשרדים החשובים ביותר בתחום זכויות האדם ודאגה שלא תוכל לשלם את החשבונות הרפואיים של אמה, שגססה מסרטן, לפי עדותה וגורמים בבית הדין. היא סיפרה כי נשארה בתפקידה בשל החשש לאבד משרה חשובה בתחום זכויות האדם והצורך לשלם את חשבונות הטיפול הרפואי של אמה החולה. היא גם החלה לחשוש מפעולות תגמול מצד חאן, לפי ראיונות עם גורמים נוכחיים ולשעבר בבית הדין.

ההאשמות נגד חאן הפכו לשזורות בסכסוך הבינלאומי סביב עזה. רק שבועיים וחצי לאחר שחאן נודע על ההאשמות נגדו באביב שעבר, הוא הפתיע גורמים ישראלים ואמריקאים בהכרזה על צו המעצר הדרמטי ביותר בהיסטוריה של בית הדין – עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של בית הדין שבה התובע ביקש צו מעצר למנהיג דמוקרטי נבחר המזוהה עם המערב, מהלך שארה"ב פעלה למנוע במשך חודשים.

עיתוי ההכרזה עורר תהייה: האם חאן ניסה להגן על עצמו מפני האשמות התקיפה המינית? יום לפני הכרזת בקשת הצו, חאן ביטל באופן פתאומי נסיעה לישראל ועזה שקודם לכן אמר שהיא חשובה לקבלת החלטתו. חאן הכחיש שלהחלטת התובע על צווי מעצר נגד גורמים בישראל היה קשר להאשמות התקיפה המינית, לפי עורכי דינו.

הצו חיזק את התמיכה בחאן בקרב מדינות אנטי-ישראליות בבית הדין שסביר שיתמכו בחאן אם ההאשמות אי פעם יהפכו לפומביות, לפי גורמים בבית הדין. הצו גם הרתיע לזמן מה את המאשימה שלו מלדחוף את האשמותיה, אמרו גורמים, כי היא תמכה בחקירה נגד מנהיגים ישראלים. כאשר ההאשמות על ההתעללות התגלגלו בין העובדים בבית הדין, חאן לכאורה ניסה לגרום למתלוננת לחזור בה ולהכחיש את ההאשמות בטענה שהאישומים יפגעו בחקירה הפלסטינית, לפי עדותה.

דו"ח ממשרד הפיקוח הפנימי של האו"ם לדירקטוריון בית הדין צפוי להגיע בחודשים הקרובים. כל פעולה להדחת חאן תדרוש הצבעת רוב של 125 המדינות החברות בבית הדין.

האפיזודה מסתבכת עוד יותר בשל הסמכות המוגבלת של בית הדין עצמו. המדינות החזקות והמאוכלסות ביותר בעולם – כולל ארה"ב, הודו, רוסיה וסין – הן אינן חברות בבית הדין ולעיתים מתנגשות עם בית הדין. גם ישראל אינה חברה שם. ממשל טראמפ הטיל סנקציות על חאן ובית הדין בפברואר בגלל הוצאת צו המעצר נגד נתניהו.

חאן טען שהאשמות ההתעללות המינית הן חלק ממאמץ רחב יותר לערער את בית הדין. ככל שהחקירה הפלסטינית התלהטה, גורמים בבית הדין חששו שצוות מהמוסד, פועל בהאג. סוכנויות המודיעין הרוסיות היו גם מקור לדאגה בגלל חקירת בית הדין על פשעי מלחמה לכאורה שבוצעו באוקראינה. בקיץ 2024, בית הדין התקין ציוד אבטחה בבתים של התובעים הבכירים שעבדו על התיקים האלה.

חומרת ההאשמות, כפי שהמתלוננת מסרה אותן לחוקרי האו"ם בחודשים האחרונים, לא דווחה קודם לכן. גם לא פורטו הפרטים על איך חאן הוביל את בית הדין למהלך השנוי ביותר במחלוקת בהיסטוריה של 23 שנותיו – בקשת צו מעצר לנתניהו – כאשר ההאשמות תלויות מעליו. 

חאן, באמצעות עורכי דינו, אמר שהוא מודע ל"ניסיונות להכפיש אותו ולהרוס את המוניטין האישי שלו דרך התקשורת, כתוצאה מתפקידו בהוצאת צווי המעצר נגד גורמים בישראל".