אחד מממצאי המחקר מערער על תפיסה רווחת בציבור: בניגוד לדעה הרווחת, לא נמצא קשר בין סוג הכלי (קורקינט, אופניים רגילים או חשמליים) לבין חומרת הפציעות. כולם עלולים לגרום לאותה רמת נזק.
"זה אומר שצריך להסדיר את כל הסוגים – ולא להתרכז רק באכיפה מול כלים חשמליים", מדגיש פרופ' אמל חורי, מנהל המחלקה האורתופדית באיכילוב. "גם אופניים רגילים, שלכאורה נראים תמימים – עלולים להיות קטלניים".
המחקר גם מצא כי 53.2% מהתאונות התרחשו בלילה – שעות שמסומנות כפגיעות במיוחד להולכי רגל. באין תאורה מספקת, רוכבים רבים נעים במהירות, לעיתים במצב של עייפות או שכרות – והולך הרגל חסר כל אמצעי הגנה. בנוסף, בערים כמו תל אביב, שבהן אין הפרדה אמיתית בין מדרכות, שבילי אופניים ותחנות אוטובוס – התוצאה היא תוהו ובוהו תחבורתי שמייצר מוקדי סיכון בכל פינה.
החוקרים קוראים למקבלי ההחלטות לפעול מיידית: לבצע אכיפה אחידה מול כל סוגי הכלים – כולל אופניים רגילים לסמן ולהפריד בין מדרכות לשבילי אופניים, באמצעות תשתיות ברורות להגביל מהירות של כלים במרחב משותף, באמצעות חיישנים ואכיפה חכמה להציב שילוט ברור והתרעות באזורי חצייה, חנויות ותחנות אוטובוס לקדם קמפיינים ייעודיים לנשים ולקשישים,
"כל עוד לא נעשה סדר, אנשים – ובעיקר נשים ומבוגרים – ימשיכו לשלם את המחיר", סיכמו הרופאים.