ד"ר אל"מ (מיל') מיכאל מילשטיין, לשעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, התייחס היום (שלישי) בראיון ל-103FM למגעים לעסקת חטופים לאחר דבריו האחרונים של ראש הממשלה בנימין נתניהו שהצהיר שתיתכן התקדמות בעסקת חטופים "היום או מחר" ואז הבהיר כי זה נאמר כביטוי. עוד טען מילשטיין כי המגעים המשמעותיים מתקיימים בכלל לא בזירה הישראלית.
בפתח דבריו אמר: "רוב הדברים הגדולים מתרחשים מאחורי הקלעים, אגב להבנתי בעיקר בערוץ דוחא/חמאס מול וושינגטון – הרבה פחות בהקשר של ישראל. שם נסגרים הדברים הגדולים, וכל העיסוקים בפרטים הקטנים של כמה בדיוק חטופים ישוחררו ביום הראשון, כמה זמן תהיה הפסקת האש, מפתחות האסירים שישוחררו – אני חושב שזה פשוט מכשיל אותנו מלראות את הבעיה האמיתית".
לדבריו, הפערים בין חמאס לישראל כמעט בלתי ניתנים לגישור: "יש תהום שאי אפשר לגשר עליה. חמאס, מה שהכי חשוב לו מבחינת הדיונים – זה לא סתם ערבויות, אלא ערבויות כדי להודיע על שני דברים שהם קווים אדומים מבחינתו: סיום המלחמה ונסיגה מלאה של כוחות צה"ל מרצועת עזה – מה שנתניהו כרגע בכלל לא מוכן לשקול".
בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים לאחר פסיקת בג"צ (צילום: פול אלכס קולומויסקי)
מילשטיין ביקר את המתנגדים לעסקה בטענה שתמנע את חידוש הלחימה: "כל מי שלמעשה שולל עסקה אומר 'יהיו כל מיני מגבלות בינלאומיות שלא יאפשרו לנו לחזור למלחמה' – זה בעיניי סתם סוג של התנצחות שהיא ריקה מתוכן. אתה תוכל מתי שאתה רוצה לחזור למלחמה".
כשנשאל אם הכוונה גם אם יהיה הסכם כתוב, השיב: "בוודאי". בנוגע לטענות על כך שחמאס שואף להישאר בשלטון, אמר: "חמאס כבר שנה אומר 'מבחינתנו אין לנו בעיה סוג של סטרקטורה פוליטית חדשה שבמסגרתה אני לכאורה לא שולט'".
מילשטיין טען כי לחמאס אין כוונה להיכנע: "זה כמו עם המשל של הצפרדע והעקרב – הם לא מרימים דגל לבן. מבחינתם ממשיכים עד הסוף". לסיום, הוסיף ביקורת על התנהלות ישראל במערכה: "ב־20 החודשים האחרונים אנחנו עושים 'ניסוי מדעי' במרכאות שנכשל פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, ואנחנו ממשיכים לעשות אותו מתוך איזו הנחה שעוד מעט אנחנו באמת נעשה את הלחץ הגדול – ואז זה באמת ישתנה".
גורמי ביטחון אמרו כי מדובר בביקור עבודה. אולם האירועים האחרונים בצרפת עמדו במרכז הביקור של ראש השב"כ. הפגישות של זיני בפריז נערכו עם שורה של בכירים בביטחון הפנים של צרפת, ובהם בכירים ב-DGSI הצרפתי, העוסק בביטחון פנים ומהווה מקבילה לשב"כ, וגם ב-DGSE, "לה בורו", המקבילה הצרפתית למוסד.
מהומות בפריז, צרפת| צילום: רויטרס
למערכת הביטחון בישראל, ובה גם השב"כ, יש ניסיון רב בסיכול טרור ובאיסוף מודיעין בתוך אוכלוסייה אזרחית. לישראל יש ידע רב על תאי טרור אסלאמיים ברחבי העולם. בעבר ובהווה מתקיים שיתוף פעולה בין ארגוני הביטחון של ישראל לבין מדינות רבות באירופה. "שיתוף הפעולה בין ארגוני הביטחון מתקיים חרף משבר מדיני. ארגוני ביטחון יודעים לעבוד ביניהם ולשתף פעולה", אמר גורם ביטחוני.
בשב"כ סירבו כאמור להתייחס לדברים וציינו כי הם אינם מתייחסים ללוחות הזמנים של ראש השב"כ.
מבוכה ביחידת העילית: חייל המשרת בתפקיד מפקדה נעצר בחשד שגנב שלושה רובי M16 מבסיס השייטת בעתלית. הנשקים טרם אותרו, ומצ"ח ומשטרת ישראל פתחו בחקירה משותפת
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל