השביתה הגדולה בהובלת מטה משפחות החטופים יצאה הבוקר (ראשון) לדרך ובאופן טבעי העלתה זיכרונות מהשביתה הגדולה לפני כשנתיים, אז החליט יו"ר ההסתדרות על השבתת המשק כמחאה על צעדי הממשלה בתחום המשפטי.
הפעם ההסתדרות נותרה בחוץ, ככל הנראה מחשש לחזור על הניסיון הכושל לשבות מספטמבר האחרון שנעצר על ידי בית המשפט, והשביתה יצאה לדרכה בעיקר בהובלת מטה ההייטק, התאחדות התעשיינים, הרשויות המקומיות והאוניברסיטאות. על השאלה כמה השביתה הזו צפויה לעלות למשק הישראלי קשה מאוד לענות, אך ניתן לתת טווח מסוים בהתבסס על הערכות קודמות.
כלכלה (צילום: Reuters/BRENDAN MCDERMID)
כך למשל, ביום השביתה הכללית הקודם העריך ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל חברת "מודלים כלכליים", בראיון לוויינט כי "התוצר ביום שביתה כללית כמו הפעם פועל בעוצמה של 60% מיום רגיל. כלומר, ביום שביתה כללית ניתן לצפות לירידה של כ־40% מהתוצר של יום חול רגיל. בשנת 2022 התוצר היה 1,760 מיליארד שקל. לכן, התוצר של יום חול רגיל הוא 5.8 מיליארד שקל". מכיוון שבאותו היום השביתה התחילה ב-11, העריך שיינין שהפסד התוצר הוא כ־2.3 מיליארד שקל.
גם הכלכלן שלמה מעוז נקב בזמנו במספרים דומים, והעריך כי הנזק ביום שביתה מלא מגיע ל־4.5–5 מיליארד שקלים ביום, תחת ההנחה שחלק מהנזק משוקם לאחר ההשבתה. מאחר שהשביתה אז הייתה חלקית, הוא הציב את העלות בפועל על כ־2.5 מיליארד שקל – מספר שהיה מקובל גם על כלכלנים במשרדי הממשלה הכלכליים.
מאז, התוצר של המשק צמח ועמד ב־2024 על כ־1.999 טריליון שקל, כך לפי נתוני הלמ"ס. בחישוב פשוט של חלוקה ל־252 ימי עבודה בשנה, יוצא שיום עבודה ממוצע של כלל המשק שווה ערך לכ־7.9 מיליארד שקל. גם אם ניקח בחשבון ימי פעילות ולא ימי עבודה, כלומר נשקלל גם את ימי שישי שסקטורים כמו קמעונאות, תיירות, מזון ובילוי, תחבורה ועוד עובדים בהם כפי שעשו שיינין ומעוז, נקבל שיום פעילות ממוצע של המשק שווה 6.6 מיליארד.
שביתה במשק (צילום: איור: איציק סמוכה)
כלומר, איך שלא מסתכלים על זה שביתה כללית של המשק היום אמורה לעלות למשק יותר מאשר שביתה כללית ב־2023, אבל לפני שננקוב במספר צריך לקחת בחשבון שיש שני הבדלים גדולים בין השביתות – מספר המשתתפים והתזמון.
ההבדל העיקרי הוא כמובן מספר המשתתפים. ב-2023, לפי הערכת ההסתדרות, כשליש מארבעת מיליון העובדים השכירים במשק שבתו, לצד עצמאים רבים נוספים, חברות ורשתות. היום, בלי ההצטרפות של ההסתדרות על חצי מיליון חבריה, הקניונים ועוד חברות רבות אחרות שהשתתפו בשביתה הקודמת אך נמנעו מלהצטרף לשביתה הנוכחית, ניתן להעריך שמספר השובתים יעמוד במקסימום על כשליש מהמספר בשביתה הקודמת – בערך תשיעית מהמשק.
ההבדל השני הוא התזמון של השביתה. ב-2023 השביתה התקיימה במרץ, חודש של פעילות כלכלית מלאה. הפעם מדובר באוגוסט, חודש שבו ממילא חלקים נרחבים מהמשק עובדים בהילוך נמוך בגלל חופשות והעובדה שהילדים מחוץ למסגרות. לכן התרומה החודשית לתוצר בחודש זה נמוכה באופן מובנה מ־1/12 מהשנה, וכל יום שביתה בו עולה למשק פחות מאשר בחודשים אחרים.
אילוסטרציה (צילום: Freepik)
בנוסף, כפי שמעוז ציין לפני כשנתיים וגורם בכיר לשעבר באוצר לו הצגנו את החישוב הנוכחי חידד, צריך גם לקחת בחשבון שהעלות של שביתה אינה ליניארית. שביתה של יום אחד בהגדרה תעלה פחות מהעלות של יום שביתה ממוצע, מכיוון שחלק ניכר מהפעילות הכלכלית נדחה או מוקדם. למשל, אם מישהו רצה לקנות נעליים והחנויות שובתות הוא פשוט יקנה אותם מחר, ואם מישהו אחר צריך לכתוב קוד עם דד-ליין לסוף השבוע אז הוא יעבוד יותר בערבים.
לדברי הבכיר לשעבר העלות של שביתה, בדומה לקורונה למשל, היא אקספוננציאלית, ושביתה של יומיים תעלה יותר מפי שתיים משביתה של יום, ושביתה של שבוע כבר תעלה הרבה יותר.
התאוששות המשק (צילום: AI)
בשורה התחתונה, אם נאמץ את האומדן של מעוז שהביקושים הכבושים והשלמות העבודה הם שווי ערך לכ-20% מהתוצר שאבד, הרי ששווי יום שביתה כללי למשק ב-2025 הוא כ-5.3 מיליארד שקלים. אבל מכיוון שהנחנו שהפעם רק כתשיעית מהמשק שובתים, ניתן להניח שלא מדובר ב"גוש חוסם" שיכול להשבית את כלל המשק ולכן העלות שלהם תהיה זהה לחלקם היחסי מאוכלוסיית העובדים – כ-586 מיליון בממוצע. ומכיוון שאנחנו לא ביום ממוצע אלא בעיצומו של אוגוסט, העלות כמובן נמוכה אפילו יותר וניתן להעריך שהיא עומדת על כ-450-500 מיליון במקסימום – וייתכן שגם משמעותית פחות אם מספר השובתים קטן מ-440 אלף.
כמובן שמדובר על הנחות ואומדנים בלבד, שיכולים עוד להשתנות בהתאם לנתונים עדכניים שיתקבלו על היקף השביתה, אך עדיין אין ספק שעלות השביתה אמנם תעמוד על כמה מאות מיליונים, אך שהנזק לתוצר יהיה רחוק מאוד מהנזק שנגרם בשביתה הגדולה של 2023.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.