ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממונה על ראש השב"כ, חייב למנות את מחליפו של רונן בר מתוך שורות הארגון. המינוי חייב להיעשות מקרב המשרתים או גמלאי השירות. בנוסף, ראש השב"כ הבא חייב להיות מועמד שלא היה מעורב במחדל הנורא של 7 באוקטובר.
חשיבותו של מינוי מתוך השב״כ קריטית להמשך פעילותו מצילת החיים של הארגון. מדובר בפעילות מורכבת ומקצועית, שאת רזיה חייבים ללמוד מן היסוד. הארגון החשוב הזה מופקד על הגנה על חייהם של אזרחי המדינה, בין המלחמות ועל אחת כמה וכמה בימי מלחמה.
לעבודה בשב"כ דרושה הכשרה מקצועית וניסיון, ולניסיון יש משמעות מיוחדת. המקצועיות של המשרתים בשב״כ אינה דומה לזו של ארגונים ביטחוניים אחרים, כמו צה״ל והמשטרה. השב"כ דומה יותר למוסד, אבל עדיין יש הבדלים גדולים, בעיקר בגלל ההבדל בין הפעילות המבצעית בארץ לבין זו שמתבצעת בחו"ל.
יתרה מזאת, עובד שב״כ שצמח בארגון והגיע לתפקיד בכיר, אך לא באחד מתחומי הליבה המקצועיים והמבצעיים, אינו יכול להיות ראש השב"כ. על אחת כמה וכמה, כל מינוי חיצוני אינו ראוי. ראש השירות חייב לצמוח מתוך הארגון ולבצע את מגוון תפקידי השטח והפיקוד. ראוי שיגדל באחת מהיחידות המבצעיות, בדגש על יחידות המגזר הערבי. ביחידות אלה ההכשרה ארוכה ונוגעת לכל תחומי תורת הלחימה השירותיים.
אין דומה המצב לתקופת השבר בשב״כ לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז״ל, כשמפקד חיל הים לשעבר האלוף עמי אילון מונה לעמוד בראש הארגון. אז לא נדרשנו להגן על הבית במלחמה הארוכה ביותר שפקדה אותנו, לרבות מלחמת העצמאות.
מאבק הכוחות בין נתניהו לראש השירות רונן בר לא נסוב סביב מקצועיותו של בר. חוסר האמון שנוצר בין השניים נבע מכך שבר לא היה מוכן לגלות נאמנות לנתניהו במקום למדינה. אי־הסכמתו של בר לבצע את דרישותיו של נתניהו שלא במסגרת החוק היא הסיבה למתח בין השניים.
מינוי שלא מתוך הארגון הוא מינוי "מטעם", שמעלה חשש לפגיעה בעקרונות מקודשים, חשובים, ערכיים ומוסריים, שהם בסיס עבודתו של השב״כ.
