כיסוי נוסף לבועת ההגנה בשמי ישראל: על פי דיווח של ערוץ "אל-ערביה", מטוס מטען כבד מדגם גלקסי של חיל האוויר האמריקאי נחת באחד מבסיסי חיל האוויר כשהוא נושא עימו סוללות הגנה אווירית מסוג THAAD – מערכת ההגנה הבליסטית המתקדמת ביותר של ארצות הברית. מדובר בפריסה נוספת של מערכת מסוג זה, שככל הנראה הגיעה בתיאום ביטחוני מלא עם ישראל, ברקע המתיחות הגוברת בגבולות והאפשרות לעימות רחב היקף הכולל ירי טילים בליסטיים לעבר ישראל.
מערכת THAAD ראשי תיבות של Terminal High Altitude Area Defense נועדה ליירט טילים בליסטיים בטווח קצר ובינוני בשלבי הטיסה הסופיים שלהם. בניגוד למערכת "חץ" הישראלית, אשר כוללת ראש נפץ מתפצל שנועד להתפוצץ בקרבת הטיל הפולש ולהשמיד אותו, מערכת THAAD עושה שימוש בטכנולוגיית Hit to Kill – כלומר יירוט באמצעות פגיעה ישירה וללא שימוש בראש נפץ. הפגיעה מתבצעת במהירות גבוהה מאוד, ויוצרת אנרגיה קינטית עצומה שמביאה להשמדת ראש הקרב של הטיל הפולש.
יירוט קינטי בגובה רב. אנרגיה עצומה ללא ראש נפץ (צילום: רויטרס)
המערכת כוללת מכ"ם עוצמתי מסוג AN/TPY-2 שפועל בטכנולוגיית X-Band ומסוגל לזהות שיגור טיל כבר בשלביו המוקדמים. הנתונים מהמערכת מועברים אל מרכז שליטה ובקרה, שם מתבצע ניתוח בזמן אמת של סוג האיום, המסלול, והנקודה האופטימלית ליירוט. אם מזוהה איום ממשי, משוגרים טילים דו-שלביים מדגם THAAD Interceptor לעבר המטרה. מדובר בטילים המונעים בדלק מוצק, בעלי מהירות של מעל מאך 8, המודרכים באמצעים מתקדמים לעבר ראש הקרב של האיום הבליסטי. ברגע הפגיעה, מתרחשת התנגשות בעוצמה כה גבוהה עד שהיא משמידה לחלוטין את המטרה, לעיתים בגבהים מחוץ לאטמוספירה.
המערכת כוללת משגרים ניידים שכל אחד מהם יכול לשאת עד שמונה טילים מוכנים לשיגור, וכן מערכת בקרה מתקדמת, מערכת תקשורת מאובטחת, וממשק לתיאום עם מערכות הגנה נוספות הפועלות בישראל. כל רכיב במערכת מותאם לפעול בסנכרון מלא עם כיפת ברזל, קלע דוד, חץ 2 וחץ 3, ובכך יוצרת המערכת שכבת הגנה עליונה החוסמת איומים בגבהים ובמרחקים שבהם מערכות אחרות אינן יעילות.
מבחינה טכנית, טיל היירוט של THAAD מצויד בראש ביות אינפרה-אדום מדויק, מערכת ניווט אינרציאלית, ושליטה אלקטרונית מתקדמת שמסוגלת לתקן את מסלולו של הטיל במהלך הטיסה. הוא מגיע למהירויות של עד 2.8 קילומטרים בשנייה ומסוגל ליירט טילים בגובה של עד 150 קילומטרים – גובה משמעותי המאפשר יירוט מחוץ לאטמוספירה, מה שמקטין את הסיכון לנפילת שברים מזהמים או חומרים כימיים ונשק בלתי קונבנציונלי על הקרקע.
מטוס מטען אמריקאי. הביא את מערכת ההגנה (צילום: רויטרס)
בניגוד למערכת כיפת ברזל, שנועדה ליירט רקטות קצרות טווח ומוטסת בגובה נמוך יחסית, מערכת THAAD פועלת בטווחים ובגבהים אחרים לחלוטין. כיפת ברזל מתבססת על ירי טילים מונחים לעבר רקטות בעודם נכנסים לשטח ישראל, ובכך מספקת הגנה טקטית יעילה אך מוגבלת בזמן תגובה ובגובה היירוט. מערכת החץ, לעומתה, פועלת בגבהים גבוהים יותר וכוללת גרסאות שונות – חץ 2 ו-3 – המספקות יירוט בשלבים מוקדמים יותר של מסלול הטיל. אולם מערכת THAAD מאפשרת ליירט טילים בשלב הסופי של טיסתם בגובה רב במיוחד, דבר המקנה שכבת הגנה נוספת שמכסה אזורים שהחץ לא בהכרח מסוגל להגן עליהם.
יתרונה הגדול של THAAD הוא במהירות ובדיוק התגובה שלה, ובכך שהיא אינה נשענת על פיצוץ אלא על פגיעה ישירה במהירות עצומה – דבר שמפחית את הפוטנציאל לנזק משני. המערכת נחשבת לאמינה במיוחד, עם שיעורי הצלחה גבוהים מאוד בניסויים מבצעיים. היא פותחה על ידי חברת לוקהיד מרטין ונמצאת בשירות בכמה בסיסים אמריקאיים מרכזיים, וכן סופקה למדינות כמו דרום קוריאה ואיחוד האמירויות.
העברת המערכת לישראל, לפי פרסומים זרים, לא נועדה להחליף את מערך ההגנה הישראלי אלא להוסיף שכבת הגנה נוספת בשיתוף פעולה עם הכוחות האמריקאיים. המשמעות היא הצבת יכולת בליסטית מתקדמת של ארצות הברית על אדמת ישראל, המסוגלת לספק מענה גם לאיומים לטווחים ארוכים מאוד, דוגמת טילים משטחה של איראן או ממדינות נוספות במזרח התיכון.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.