מבצע חילוץ גופות בני הזוגג׳ודי ווינשטיין וגדי חגי ז"ל, התאפשר בעקבות מידע הזהב שהביא מחבל מארגון קטאאב אל-מוג'אהדין. במערכת הביטחון אומרים כי כפי שהיה גם במבצעי עבר, מבצע החילוץ הנוכחי בוצע על ידי צה״ל ושב״כ – בין היתר על בסיס מידע מחקירות השב״כ, כאשר את המיקום בו אותרו הגופות, הצליבו אנשי השב״כ ממידע שהביאו מחקירת שב״כ של מחבל אשר ידע על האזור בו הוסתרו הגופות. עוד הוסיפו כי חקירות השב״כ של המחבלים שנעצרים במהלך פעילות הכוחות ברצועת עזה מניבות מודיעין חשוב, המסייע לתמרון ולביצוע מבצעים חשובים כפי שהיה הלילה.
קטאאב אל-מוג'אהדין הוא הארגון הסלפי שרצח בדם קר גם את שירי ביבס ואת שני ילדיה אריאל וכפיר. מדובר בארגון קיצוני שיצא מתנועת הפתח, עבר שינוי אחרי עליית חמאס לשלטון בעזה והפך לארגון דתי קיצוני. בסיס הארגון הוא שתי חמולות חזקות: הגדולה היא חמולת אבו שריעה שבראשה עומד אסעד אבו שריעה. החמולה הקטנה יותר היא חמולת אל-חוסיינה.
שתי החמולות פועלות בשני מישורים: ראשון, כארגון פשע אלים וחזק ביותר בדרום הרצועה שעוסק בהברחות והפעלת מנהרות חוצות למצרים. העיסוק השני הוא פעילות טרור נגד ישראל. "שתי החמולות מנהלות את הארגון על בסיס קודים של 'משפחות פשע' תוך התבססות על קשרי דם", אומרת ד"ר דינה ליסננסקי מאוניברסיטת תל אביב, המשמשת כחוקרת בכירה לזהות אסלאמית באירופה ותנועות אסלאמיות קיצוניות במזרח התיכון ובאירופה. "האכזריות היא חלק מההוויה הפלסטינית, כחלק מההתקוממות שלהם. המטרה ליצור פחד ולגרש את הישראלים מהאזור. רצח ילדים – הם מייצרים פחד. העינוי בעיניהם הוא טקטיקה לשם הפחד שהוא האסטרטגיה", היא מוסיפה.
הממ"ד בניר עוז ממנו נחטפו שירי, אריאל וכפיר ביבס (צילום: חיים גולדברג/פלאש 90)
החמולות מיושבות באזור שבין חאן יונס לרפיח, מה שהיה בעבר שטחי ההתיישבות "מורג" אשר פונתה בהתנתקות. השב"כ הציב את חברי הארגון שרצחו את שירי ביבס והילדים בראש רשימת התעדופים של צוותי ניל"י של השב"כ. בישראל הגדירו את כל המעורבים בני מוות. במהלך 2007 עבר הארגון שינוי רדיקלי. "הוא משנה את האוריינטציה והוא עובר תהליך אסלאמיזציה. הוא מבין כי העובדה שחמאס, ארגון דתי, שולט ברצועה מחייב אותו כדי לשרוד לבצע את המהלך הזה. הוא משנה את האוריינטציה מלאומנות לדתית", אומרת ד"ר ליסננסקי.
החמולה השנייה בארגון, אל-חוסיינה, נחשבת לפחות בכירה אבל גם היא דומיננטית בפעילות של הארגון, גם בצד הפלילי, גם בצד הכלכלי וכן בפעילות הטרור. עד היום שתי החמולות נחשבות לדומיננטיות ביותר בדרום הרצועה. כל משאית אספקה שעוברת במרחב פילדלפי נדרשת לשלם מס לשתי החמולות.
בצד הצבאי, הארגון פעל להתחמש ברקטות וכן ביצע שורה של פיגועים, החל מירי רקטות ועד מתקפות על כוחות צה"ל. ההערכות הן כי הם לקחו חלק משמעותי בפרויקט בניית תשתית המנהרות של חמאס ואף ברשותם מספר מנהרות.
בית בקיבוץ ניר עוז לאחר הטבח באוקטובר (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
ג'ודי וגדי היו החטופים הראשונים מקיבוץ ניר עוז, המרוחק כ-850 מטרים מהגבול. הזוג יצא בשעות הבוקר המוקדמות של השבת השחורה להליכת הבוקר הקבועה שלו, והשניים נתקלו במחבלים כשצעדו על שביל עוטף הקיבוץ.
בשב״כ אומרים כי "עבודה מאומצת של עשרות אנשי שירות – רכזים וחוקרים, אנשי הדסק והיחידה הייעודית שהוקמה בשב״כ לטובת איסוף מודיעין על איתורם, מיקומם ומצבם של כלל החטופים והחטופות, הביאה יחד עם כוחות צה״ל למבצע".
מתחילת המלחמה ביצעו שב"כ וצה"ל מבצעי חילוץ שהשיבו לקבורה בישראל למעלה מ-40 גופות חטופים. זאת לצד מבצעי חילוץ שהשיבו 7 חטופים חיים מלב רצועת עזה. ״אנשי הארגון רואים במשימה זו כערך עליון, להלחם ולהגיע לכל חטוף. אלו שחיים ואלו שאינם בחיים. יש בשב״כ מחלקה ייעודית שהוקמה לאחר ה-7.10 שמטרתה איסוף מודיעין לאיתור חטופים והנעת מבצעים מיוחדים״ אומר גורם ביטחוני.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.