1. הנסיכה הפיניקית "אירופה", גלגולה מהמילה השמית־פיניקית ערוב – כמו שעות הערב בעברית. משמעותה שקיעת השמש במערב, והיא שנתנה ליבשת השכנה את שמה. ואכן, אירופה שוקעת. היא מידרדרת כלכלית ועסקית, ורק העבר נותר בידה. ארה"ב וסין משאירות את יבשת אירופה מאחור בקצה הצמיחה והפיתוח. הודו גם היא מגמדת את אירופה בהדרגה, והשבוע הפכה למשק הרביעי בגודלו בעולם. בספטמבר 2022 עברה את בריטניה, ובשבוע שחלף כבר עברה את יפן.

איך זה קרה? פשוט מאוד: האמריקאים עובדים שליש יותר שעות בשנה מאשר האירופאים. פריון העבודה של ארה"ב ב־20 השנה האחרונות היה כפול מזה של אירופה. אם עובדים יותר והפריון גבוה יותר, מה הפלא שהתוצר לנפש בארה"ב עומד על 89,110 דולר לנפש, בעוד במערב אירופה 51,960 ובכלל אירופה 37,560 דולר לנפש, על פי נתונים טריים של קרן המטבע הבינלאומית?

2. ככל שמתרחקים מהשואה – זוועת עולם שאין לה מחילה, שבה הצרפתים שיתפו פעולה עם הנאצים במשטר וישי הידוע לשמצה, והאיטלקים בהנהגת בניטו מוסוליני היו חלק ממדינות הציר בחסות גרמנית בהנהגת היטלר – כך אירופה מרגישה יותר ויותר בנוח לנגח את ישראל, שטרם התאוששה מהלם הטבח, האונס, ההרס וההשמדה של 7 באוקטובר 2023. ישראל משאירה את אירופה מאחור בתחומים רבים. עכשיו אל עוכרינו מצטרפת בריטניה, בהנהגת הלייבור, שמזה דור הפכה למפלגה אנטישמית גלויה, שעזבה את האיחוד האירופי, עם 4.9% פחות בתוצר לנפש בהשוואה לישראל. זאת אף שאשתו של ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, ליידי ויקטוריה סטארמר, היא יהודייה. ראש ממשלת בריטניה הכריז ב־12 לחודש על איפוס רדיקלי של מדיניות ההגירה. בריטניה סוגרת את גבולותיה למהגרים ומשקיעה 3 מיליארד ליש"ט להכשרה מקצועית, כדי שלא תיזקק לעוד מהגרים מוסלמים שהפכו לנטל סוציאלי, והפכו את מרכזי ערי בריטניה למקומות שמזכירים את קהיר או קאראצ'י.

אם בכלל מישהו יצליח להיכנס, רק לאחר עשור יוכל להגיש בקשת התיישבות. מהגרים מורשעים ייזרקו מהממלכה. אולי זה מאוחר מדי על ידי "הממשלה הפרוגרסיבית", כששיעור המוסלמים בבריטניה עומד על 6.5% מוסלמים – 3.9 מיליון (4.9% ב־2011). למה זה משמעותי? כי המוסלמים תורמים למשק הבריטי 70 מיליארד ליש"ט בשנה, לעומת ההינדים שאינם מוסלמים, שהם רק 1.7% מאוכלוסיית הממלכה המאוחדת, ושתורמים למשק הבריטי 170 מיליארד ליש"ט בשנה.

3. צרפת הקולוניאליסטית היא האחרונה מבין האירופיות שעדיין מחזיקה מושבות בהיקף אדיר, כאילו לא תמה תקופת הקולוניאליזם. בדיוק לפני שנה דוכאה על ידי הצבא הצרפתי התקוממות ב"קלדוניה החדשה" – אי הנמצא רק 16,560 ק"מ מפריז, בדרום האוקיינוס השקט – שבה נהרגו 13 איש. שלטונות צרפת חסמו את השימוש בטיקטוק בזמן ההתקוממות באי. בשיא הקורונה צרפת ערכה באי משאל עם בדבר עתיד המקום, שבו חיים 269 אלף  איש. את הבחירות החרימו תומכי העצמאות, ששמרו על נפשם מפני הנגיף.

צרפת מתקשה לתפקד. קרן המטבע הבינלאומית הוציאה בשבוע שעבר אזהרה לממשלת צרפת בדבר גירעונה, שיגיע השנה ל־5.4%, ואם לא יינקטו צעדים יעלה ל־6%. כלומר גירעון דומה ואף גבוה משל ישראל, הנמצאת במלחמה. הצרפתים, המחויבים להגיע לגירעון של מקסימום 3% על פי אמנת מאסטריכט, אולי יצליחו להגיע לכך רק בשנת 2029, אם בכלל. קיצוצים תקציביים הם חובה, שכן הוצאות הממשלה ביחס לתוצר בצרפת הן הגבוהות ביותר באיחוד האירופי. חייבים לבדוק מחדש הזכות לדמי אבטלה, בהיעדר בקרה מספקת בתחום. האם ייתכן שהכוונה היא לתרומתם של המהגרים המוסלמים, שחיים על חשבון הביטוח הלאומי והסעד וממאנים להתערות בחברה הצרפתית? שר האוצר הצרפתי מבטיח קיצוץ של 40 מיליארד יורו. צפו למהומות.

הפער בפריון העבודה בין צרפת לארה"ב גדל ב־20% מאז שנת 2000, קובעת הקרן. נזכיר כי הוצאות המו"פ של צרפת ביחס לתוצר הן 2.23%, כך שאין להתפלא על נסיגתה המשקית. התוצר לנפש בצרפת נמוך עכשיו ב־19% מזה של ישראל, וגם זה אינו מפתיע. צרפת חייבת לעבור רפורמות מבניות כדי להגדיל את פריון העבודה, קובעת קרן המטבע הבינלאומית. נדגיש: צרפת של הנשיא מקרון צומחת השנה בשיעור עלוב של 0.6%, ועם מאמצים רבים אולי תגיע לצמיחה של 1% בשנת 2026.

ולא רק שהצריכה הפרטית חלשה – גם ההשקעות נמוגות והביקוש לתוצרת צרפת בחו"ל נחלש, בעיקר לאחר הטלת המכסים על ידי טראמפ. בטווח הארוך, גם בגלל השינויים הדמוגרפיים, הצמיחה יכולה להגיע לכל היותר ל־1%, אומרת קרן המטבע, שמציינת גם כי האינפלציה בצרפת השנה היא 1.2%. הצפי למשק הצרפתי הוא כלפי מטה, על רקע שבריריות המצב הגיאופוליטי והמתחים המסחריים.
 
4. נעבור לספרד: על פי נתונים טריים של קרן המטבע הבינלאומית, שם התוצר לנפש נמוך ב־37.3% מאשר התוצר לנפש בישראל, הנמצאת כבר 600 ימים במלחמה. עם הוצאות בספרד של 1.49% למו"פ ביחס לתוצר לעומת 6.02% בישראל, מה הפלא שהספרדים חוו בחודש אפריל השנה את משבר ניתוק החשמל והאפלה הגדול ביותר בהיסטוריה שלהם? בו־זמנית ניתק הכוח מחוות טחנות רוח להפקת חשמל, וכן ניתוק הזרם מצרפת.

ספרד אמורה להיות בטוחה בנושא אספקת החשמל רק כאשר תהיה עם זמינות לקנות 10% כוח מצרפת, כך על פי דרישות האיחוד האירופי, ולא 3% בלבד, כפי שממשלת ספרד נוהגת, בחוסר אחריות לדעת האיחוד האירופי. יכול להיות שהייתה זו מתקפת סייבר, או הגנה אוטומטית, הנובעת משינוי חד בביקוש או בהיצע הכוח. לא זו בלבד, לגיבוי היו רק שתי תחנות כוח. שלוש תחנות היו בעבודות תחזוקה, מה שגרם לאיחור כבד בחזרת הזרם, שגרם נזק אדיר לכל מערכות המשק הספרדי. גם אחרי עשר שעות רק 35%־40% מהיצע הכוח עבד.

משבר החשמל בספרד מגיע בגלל ניהול גרוע. ספרד כושלת ומתנהלת כאי עם כוח משלה, במקום להיות מחוברת כשאר אירופה למערכות חשמל כלל אירופיות, או לשמור רזרבה של חשמל. וכן, בגלל אי־מוכנות של המדינה למקרים כאלה. אפשר לפנות לישראל, בין גינוי אחד לשני שלה, ולקבל עצה אחת או שתיים בענייני אנרגיה, פיזור תחנות כוח ובעיקר הגנה מפני התקפות סייבר.

5. האיום של מדינות אירופה לפגוע בישראל לא נובע רק מהמלחמה נגד החמאס, שטבח בבנותינו, בנינו וזקנינו. האיום האירופי נועד להסיח את הדעת ממצבה הקשה של היבשת, שהפכה לפחות רלוונטית בעולם, בטח בהשוואה לארה"ב ולסין. אירופה בקשיים כלכליים של ממש, קרוב לקיפאון. מה עושים כדי להימנע מזעם ציבורי? מפנים את תשומת הלב החוצה. ומה קל יותר מאשר לפגוע במדינת היהודים?

עלינו לזכור: האיום האירופי נועד גם לפגוע בארה"ב, בת בריתנו לכל דבר ועניין. אם אי אפשר לתקוף אותה ישירות בשל ההכבדה המתוכננת בשיעורי המכס שתנחית מכה אנושה על אירופה, אזי האירופים ה"פרוגרסיביים" מכוונים את פגיעתם בישראל. משום כך אירופה מבקשת לעבור לדיון באו"ם בנושאים הקרדינליים – שם אירופה חזקה יותר מאשר בעימות חזיתי אחד על אחד מול ארה"ב. האיומים חסרי תוחלת: כדי לשנות את הסכם הסחר ואת שאר ההסכמים בין האיחוד האירופי לישראל נדרשת הסכמה כוללת של כל 27 החברות.

לא שמענו ולא נשמע שמדינות מרכז ומזרח אירופה יצטרפו להתקפת שכנותיהן ה"נאורות" על ישראל. בטח לא גרמניה, מסיבות מובנות. נציין כי האיחוד האירופי נהנה מעודף מסחרי של 4.41 מיליארד דולר בשליש הראשון של השנה, עלייה של 24% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כלומר אירופה יוצאת נשכרת מיחסי המסחר, ובכך ישראל תורמת למשק האירופי ולתעסוקה באירופה. פגיעה ביחסים האלה תהיה ירייה ברגל של יבשת פצועה ממילא.

גם האיום של האיחוד האירופי להוציא את ישראל מתוכנית המו"פ "הורייזן" דורשת החלטה של כלל מדינות האיחוד. ישראל תורמת ומקבלת בתוכנית לשיתוף פעולה מדעי. ישראל התחייבה להשקיע בתוכנית בין השנים 2021־2027 סכום אדיר של 2.3 מיליארד יורו, שמהם כבר השקיעה 1.1 מיליארד, בתמורה לזכאות לתוכניות מחקר בהיקף שנתי של 320 מיליון יורו. זהו צינור דו־צדדי, שבו כולם מקבלים וכולם נותנים.

רק 17 מתוך 27 מדינות באיחוד הסכימו לדון מחדש בהשתתפות של ישראל בהורייזן. אתם מעלים על דעתכם שפולין והונגריה יסכימו לכך? או גרמניה, הרוכשת מערכות נשק חדישות מישראל כדי להרתיע את הדוב הרוסי שממשיך לתקוף את אוקראינה ומאיים על מזרח אירופה? ומה לגבי צ'כיה, סלובקיה וקפריסין, שרוכשות אף הן מערכות נשק ישראליות?

ולמרות כל זה, המצב אינו פשוט. ככל שהמלחמה בעזה תימשך, כך יתקשו מדינות אירופה ואחרות לעמוד בפני לחץ דעת הקהל. הרחוב מכתיב מדיניות, וכבר עתה ישנו אמברגו, גלוי וסמוי, במתן רישיונות יצוא או במכירת מוצרים כאלה ואחרים לישראל. האם תשקע השמש על יחסיה של ישראל עם אירופה? במיתולוגיה היוונית אירופה נחטפה על ידי זאוס. כעת נחטפת אירופה על ידי מערב היבשת היומרני. אם הוא ימשיך לגרור אותה להרפתקאות מסוכנות, אפילו זאוס לא יציל אותה הפעם.