
כלי תקשורת תמיד היו מוטים, אבל המחקר הזה (ומחקרים רבים אחרים) מגלה הרבה מעבר להטיה. כולנו יודעים שזה לא רק ה"טיימס" – הממצאים מצביעים על עיתונות שנסחפה אחרי הרשתות החברתיות וכבר אינה שואפת לדווח כמה שיותר פרטים לגבי המציאות, אלא רק את החלקים שמתאימים להשקפת המערכת שלה. באמצעותם היא מייצרת נרטיב, שלמעשה מצייר לאורך זמן מציאות מדומה.
כללי העיתונות תמיד ניסו להתגבר על ההטיות הטבעיות שיש לכל אדם, כדי להביא לציבור עובדות באופן כמה שיותר אובייקטיבי. זה אף פעם לא הצליח במאה אחוז – אבל כשהשאיפה היא לאובייקטיביות, היא התממשה לפחות במידה מסוימת. היום, השאיפה היא לפוזיציה ולאג'נדה. לכן נקלענו לעידן עיתונות הנרטיבים, שהיא הדבר הגרוע ביותר שקרה לחדשות. גם ב"ניו יורק טיימס".
כולנו חיים כאן ויודעים מה קורה בישראל מאז ה-7 באוקטובר, בין אם אנחנו תומכים בממשלה ובין אם לא. אבל ציבור מערבי די גדול אינו חשוף למידע כפי שנדמה לנו שהוא חשוף אליו, ולכן גיבש עמדות כל כך אנטי-ישראליות. התוצאה היא בורות, גם בקרב קוראי עיתונות אינטלקטואלית בסגנון ה"טיימס". בשולי החברה, ה"ידע" המעוות הזה הופך גם לתקריות אלימות.
כרגע, למשל, ה"טיימס" מקדם את המועמד המוסלמי האנטי-ישראלי זוהרן ממדאני לראשות העיר ניו יורק. כדי לקדם מועמד כזה, ובמקביל לפרסם מאמר מערכת שמביע דאגה מהאנטישמיות הגואה, דרושה כמות לא מבוטלת של אקרובטיקה אינטלקטואלית. כך היא נראתה ב"טיימס": מישל גולדברג כתבה לאחרונה מאמר על כך ש"המון יהודים אוהבים את ממדאני". מ. גסן כתב/ה (ההתייחסות המערכתית למגדר היא בלשון רבים) שבגלל המתקפות על ממדאני, "דרושה הגדרה חדשה של המילה אנטישמיות". פיטר ביינרט, יהודי שונא ישראל קיצוני, כתב שהדעות נגד ישראל במפלגה הדמוקרטית משתנות מהר עקב "הטבח" של ישראל בעזה, ואת ה-7 באוקטובר כלל לא הזכיר. ואלה רק דוגמאות מזדמנות מהעת האחרונה.
נראה שמערכת ה"טיימס" פשוט עסוקה בהגדרות חדשות, כדי לשכנע יהודים לא לתמוך בישראל. רק השבוע פורסם ש-20% מיהודי ניו יורק תומכים בממדאני. הקשר הזה לא נבדק עדיין, אבל גם ללא מחקר ניכר שמערכת ה"טיימס" מספקת ליהודי ניו יורק המון תיאוריות מבלבלות והגדרות חדשות, שבעזרתן הם יוכלו להתנכר לישראל בלי רגשי אשם, ולאמץ את הקו הרדיקלי של המערכת.
עם זאת, כדאי לזכור שהתופעה האנטי-ישראלית הקיצונית מתרחשת בשל שתי סיבות עיקריות: עיתונות מקוטבת בסגנון הרשתות החברתיות, אבל גם אפס בהסברה למדינת ישראל. על החלק השני לפחות יש לנו שליטה.
Source link