כך נתניהו חיבל בעצמו במינוי ראש השב"כ

ראש הממשלה כבר הודיע ביום שישי האחרון שהמינוי יעבור דרך הוועדה למינוי בכירים, ועדת גרוניס. עזבו את זה שהוועדה עדיין לא הורכבה, עזבו את זה שהוא מינה כמ"מ נציב שירות המדינה את יהודה כהן, מתוך מחשבה שישמש חבר בוועדה הזאת, מבלי שהבחין שעומד נגד כהן כתב אישום משמעתי (ספויילר – המינוי ייפסל). האם מישהו סבור שגרוניס ישקול לכנס את הוועדה בראשותו לאחר שהיועצת הודיעה שיש מניעה משפטית לקדם את ההליך? מי שחושב כך איבד את שיקול דעתו, ממש כפי שבלשכת ראש הממשלה איבדו אותו.

מכאן והלאה שני תרחישים כלליים אפשריים: אפשרות אחת היא המשבר החוקתי המפורסם: נתניהו, או שר מטעמו, ממשיך לקדם את מינוי זיני על אף פסיקת בג"ץ שתהיה בעניין. עד היום נתניהו הפר פעמים רבות את הנחיות היועצת, אבל כן נמנע, לפחות למראית עין, לקבל את עצתם של קרעי, לוין, ושאר גוטליבים ואלמוג כהנים, ולהפר פסיקת בג"ץ. האם נתניהו החליט לשבור סופית את הכללים? אי אפשר לפסול את האפשרות הזאת אבל ההערכה כרגע שהוא עדיין לא הגיע לשם. המשמעות של הליך כזה תהיה בסבירות גבוהה אי-הכרה של צמרת השב"כ בראשו, ואי-הכרה של שאר ראשי מערכת הביטחון והפקידות הציבורית כולה בראש השב"כ החדש; בקיצור, מבוא למלחמת אזרחים.

התרחיש השני הוא התרחיש הטקטי, שבו כאמור עד היום לא הצטיין ראש הממשלה. הממשלה אכן תבחר בשר אחר שיוביל את ההליך שילווה באופן קפדני, כפי שקובעת חוות הדעת, על ידי היועצת המשפטית לממשלה. האם מישהו מאתנו מאמין שגם הליך כזה ידיר באמת את ראש הממשלה מהליך בחירתו של ראש השב"כ הבא? לא, אבל זו האלטרנטיבה הכי פחות גרועה. בסוף, גם ליועצת ברור שהמדינה הזאת זקוקה לראש שב"כ קבוע.

מינוי ראש שב"כ אכן הכרחי לקיומה של מדינת ישראל, אבל התצהיר האימתני של רונן בר, ומה שנחשף בהליך המשפטי בעניין פיטוריו, מוכיחים שבעידן נתניהו-בן גביר-לוין, קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית מאוים גם אם ישראל היתה מוקפת במיקרונזים ובבודהיסטים.

אז נכון, בינתיים האימפולסיביות של לשכת נתניהו פועלת כנגד האינטרסים של עצמה. מצד שני – בלשכת היועצת, ולמרבה המזל גם בבג"ץ, מבינים היטב כי שניה אחת של מצמוץ וכל מה שיוותר לנו הוא רק לבכות. למרבה השמחה, גם ישראלים רבים מבינים היטב את הסכנה. אסור שהטמטום הטקטי של לשכת ראש הממשלה ירדים אותנו. אסור להוריד עיניים מהכדור.