כך נתניהו האריך את המלחמה בעזה כדי להישאר בשלטון

זו הייתה האזהרה הרביעית ששלח סער מאז תחילת השנה, ומכולן התעלמו. נתניהו אף פיטר את שר גלנט לאחר שהזהיר בפומבי מפני הסכנות הגוברות, לפני שחזר בו מהחלטתו בלחץ הציבור. ובכל זאת, הדיווח החדש היה כל כך חמור שהלוי החליט לנסות שוב.

הבעיה הייתה שנתניהו בדיוק אושפז בבית החולים. כמה ימים קודם לכן הוא התעלף. עכשיו התקינו לו קוצב לב ולהלוי לא היו אמצעים להגיע אליו. במקום זאת, הוא שכנע את מזכירו הצבאי של נתניהו, אלוף אבי גיל, להעביר את המידע המודיעיני המדאיג למשרדו של ראש הממשלה. השעה הייתה שמונה בערב כשהעוזר הגיע – 16 שעות בלבד לפני שהקואליציה הייתה אמורה להצביע על החוק בפרלמנט.

נתניהו ישב בפיג'מה ליד שולחן, עייף אך דרוך. גיל הגיש לו את המכתב. אבל נתניהו לא התרגש וסירב לעצור את המהפכה המשפטית שבה תמכו כל חברי הקואליציה שלו, כל אחד מסיבותיו שלו.

רגעים ספורים לאחר מכן, רונן בר, ראש השב"כ, ניסה ללחוץ על נתניהו. בר גם ניסה להשיג אותו ללא הצלחה במשך ימים. בר ידע שגיל יהיה עם נתניהו באותו ערב, ניצל את הרגע, התקשר לטלפון המוצפן של גיל וביקש ממנו להעביר את השפופרת לראש הממשלה. ברגע שנתניהו היה על הקו, בר אמר לו שהמדינה נמצאת ב"נקודת משבר" ונמצאת בסכנה מיידית. הפרטים לא ברורים, אמר בר, אבל הסכנה הייתה אמיתית. "אני נותן לכם כוננות אסטרטגית למלחמה", אמר. "אני לא יודע מתי, ואני לא יודע איפה, אבל אני נותן לך אזהרה אסטרטגית למלחמה".

נתניהו שוב לא התרגש. במשך שנים הוא עודד את ממשלת קטאר להעביר יותר ממיליארד דולר כסיוע כלכלי לעזה, והיה בטוח שהאסטרטגיה קנתה לו שקט בשטח. לדעתו, התסיסה האזרחית היא הבעיה הדחופה יותר. "תתמודדו עם המפגינים", אמר נתניהו לבר.