כך נראית הקריסה האזרחית ברצועה: החיסולים האחרונים ברצועת עזה כוונו בעיקר אל בכירים בחמאס האחראיים על הניהול האזרחי ברצועה – מה שלפי דיווחים שונים גרם לפגיעה ביכולת השליטה של חמאס בחיים האזרחיים. כך למשל, העיתון הלונדוני "א-שרק אל-אווסט" דיווח לפני מספר ימים מפי מקורות בחמאס כי חיסול בכירי ממשלת חמאס לאחרונה הוביל לרִיק מנהלתי ברצועה ולפגיעה בניהול הרצועה ע"י חמאס. בין היתר, זה גרם לאיחור בתשלום משכורות פקידי חמאס. כמו כן, מקור בממשלת חמאס מסר בדיווח לעיתון אל-אח'באר הלבנוני כי גם שוטרים ופקידים מממשלת חמאס מהווים יעד לחיסול מצד הכטב"מים של צה"ל.
בינתיים את תושבי הרצועה מטרידים הודעות הפינוי שהוציא לאחרונה דובר צה"ל בערבית, אביחי אדרעי, לאזורים נרחבים ברצועה בעקבות התרחבות הפעילות הקרקעית של צה"ל ברצועה ולאור המשך השיגורים מהרצועה. הודעות הפינוי יצאו בעיקר לתושבי בית-חאנון ובג'באליא שבצפון הרצועה, לתושבי רפיח שבדרומה, לתושבי שכונת א-שוג'אעיה – מזרחית לעיר עזה שבצפון הרצועה – ובשעות האחרונות גם לעזתים בשכונות בדיר אל-בלח, שבמרכז הרצועה. מרבית מהעזתים שנדרשו להתפנות כבר מתוסכלים מהמצב, טוענים שכבר אין להם כסף לעוד פינוי ולא יודעים כיצד לנהוג אל מול הדרישות החדשות להתפנות. מוחמד שייח', תושב רפיח בשנות הארבעים לחייו שהתפנה אל אזור אל-מוואסי – מערבית לח'אן-יונס שבדרום הרצועה, אמר למצלמת כתב העיתון "א-שרק אל-אווסט": "זו הפעם השמינית שאנחנו מתפנים. ביתי הופצץ ואימי נהרגה. אישתי ושלוש מבנותיי נפצעו – כשלאחר מכן החלטנו להתפנות לח'אן-יונס ושם עברנו ממקום מחסה לפליטים אחד למשנהו עד שחזרנו לרפיח. הקמנו אוהל מעל הריסות הבית שלנו ולאחר חודש-חודש וחצי חזר המצב למה שהיה ויותר גרוע ומאז – מהתפנות להתפנות. בחיים שלי לא הייתי תשוש כמו בשנה וחצי האחרונה".
גם אחמד כווארע, עזתי נוסף שהתפנה מרפיח, מספר גם הוא לכתב "א-שרק אל-אווסט" על כמה הוא כבר מותש מהמלחמה הזו וחושב על הגירה מרצון מהרצועה: "אנחנו הולכים לבנות שוב את החיים שלנו מחדש באוהל, אנחנו חוזרים להתמודד עם האסונות של המחסור במים ובאוכל. מאז שנולדתי, אני חי רק דרך מלחמות.. מלחמה אחרי מלחמה ואין יותר קשה מזה שהבתים שלנו שנהרסים. אנחנו מותשים מהחיים האלה ועדיף לנו למות. אנחנו רוצים רגיעה ושתיפסק המלחמה.. העם מותש, הגירה מהרצועה עדיפה מהחיים בה. אני מקווה שאני ומשפחתי נצא מהרצועה כדי שנירגע מהדברים הקשים בחיים האלה, התפנות אחרי עוד התפנות.. אני נחוש לעזוב את הרצועה לאחר המלחמה".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.