כך השחית נתניהו את טקסי הזיכרון והעצמאות | ברק סרי

רוצים דוגמא כמה הטקס השנה שנוי במחלוקת? ירדנה ארזי סירבה להופיע, כך גם בעז שרעבי. גלעד שלמור ואדוה דדון סירבו להנחות ומשפחות חטופים סירבו להדליק משואות. וכאילו זה לא הספיק, הטקסים השנה הפכו לסוג של שכונה, במסגרת החלטת ממשלה ב-7 בפברואר. במשך כל השנים התרגשנו לראות בטקס 12 מדליקי משואות, כמספר שבטי ישראל, ורובם המוחלט היו אנשים שבקונצנזוס. השנה החליטה הממשלה כי 36 אנשים יזכו לכבוד, שלושה בכל משואה. לא ששבטי ישראל גדלו פתאום, כמובן; פשוט הוחלט, במילים פשוטות, לדחוף אנשים נוספים, אולי ביניהם מקורבים לצלחת וכאלה שכדאי להתחנף אליהם.

וישנה כמובן ההחלטה המופרכת לתת לאיש התקשורת היהודי-אמריקני, בן שפירו, להשיא משואה. שפירו הפך מאז 7 באוקטובר למפעל הסברה של איש אחד למען ישראל, שמתעמת עם נציגים פלסטיניים בכלי תקשורת בארה"ב; אבל שפירו גם הגדיר הומוסקסואליות כ"מחלת נפש", וכינה נשים שעוברות הפלה "רוצחות". אגב, הוא מתנגד לביצוע הפלות גם במקרה של הריון בשל אונס או גילוי עריות. קשה לכנות אותו דמות מאחדת, וארגוני הנשים והלהט"ב כבר הודיעו כי יחרימו את הטקס אם ישיא משואה כמתוכנן.

וזה המקום להביא סיפור נוסף במסגרת ההשתלטות של נתניהו על הטקסים הלאומיים. במשך עשרות שנים, היתה בטקסים האלה חלוקה ברורה מאוד: בטקס בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל, בכותל, השתתפו רק הנשיא והרמטכ"ל; וטקס הדלקת המשואות, בערב יום העצמאות, היה במשך שנים טקס בראשות יו"ר הכנסת. כל השאר ישבו ביציע. בשנים האחרונות – לאחר קטטות מתוקשרות מול יו"ר הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין, ובגיבוי מקורבתו מירי רגב כשרה האחראית על הטקסים – נתניהו נכנס ברגל גסה לטקס בהר הרצל. הוא נכח בטקס לצד רעיית ושרה, והקפיד לדאוג שישדרו סרטון שלו, כשברוב המקרים מדובר בסרטון תעמולה המשבח את פועלו והישגיו, וכשבכל שתי דקות המצלמה מבצעת קלוז-אפ עליו ועל רעייתו. לא רע, נכון? אז מה אם בדרך דורסים את הממלכתיות ואת כללי הטקס. לא נורא. אני נתניהו, והרי נולדתם לשרת אותי.