כך הפכו השופטים את משפט נתניהו לפארסה מתמשכת

כשעו"ד ז'אק חן, פרקליטו של שאול אלוביץ', החל לפני שני ימי דיונים לחקור את נתניהו, הוא הודיע לשופטים ש"כדי לייעל ולקצר את החקירה" יתחיל עם חקירה נגדית, ואז יעבור לראשית. הסיבה שחן רצה לחקור את נתניהו בחקירה נגדית היא כמובן לא בשל עוינות של לקוחו לנאשם, אלא להיפך, קווי ההגנה של נתניהו ואלוביץ' מתואמים לחלוטין. החקירה הנגדית פשוט משחררת את חן מהכללים הקשוחים של החקירה הראשית. כבר אמרנו, נתניהו לא שולט בחומר באמת, וככל שמציגים לו יותר מסמכים, עדויות, גרסאות, כך יותר טוב לו (כמו לכל נאשם). חן הסביר לשופטים שהוא בסך הכל רוצה לקצר הליכים, שכן אין טעם שנתניהו יחזור על דברים שכבר אמר במסגרת חקירתו של עו"ד חדד.

כשאתמול הפרקליטות הבחינה שחן מגזים היא התנגדה לדרך חקירתו. בעקבות ההתנגדויות אתמול אמרה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן לחן שהוא צריך "לפעול לפי הכללים". האם לא ידעה זאת לפני יומיים? מצד שני, השופטים קיבלו את עמדת חן כי מותר לו להציג בפני נתניהו גרסאות, ומקטעי חקירות. זו חקירה ראשית? על מי אנחנו עובדים?

אתמול במהלך הדיון הניח חן עובדות בפני נתניהו וביקש ממנו לאשר אותן. השופטים לא אמרו מילה, התובעת יהודית תירוש התנגדה, ואז הגדיל לעשות חן ואמר: "אני לא אזכיר לך ש…..", וכאן חזר על העובדה שהניח בפניו, "תתעלם מזה שאמרתי לך את זה, ותגיד לי מה אתה זוכר". נו באמת. חן נראה מחויך מכל העניין, והאמת? גם השופטים.

כבר כתבנו פה פעמים רבות כיצד השופטים אפשרו למשפט הזה להתנהל בעצלתיים, בעיקר כשאפשרו חקירות נגדיות אינסופיות לסניגורים, ללא הגבלת זמן, בתקופת פרשת התביעה. בשלב מסוים גם יצאו לחודש שבתון. כששבו ממנו והתביעה ביקשה לזרז את המשפט, כתבו השופטים שמתאריך מסוים הדיונים במשפט ייערכו ארבע פעמים בשבוע, בקשה שאף פעם לא נאכפה. לא רק שלא נאכפה, גם שלושה דיונים לא קוימו, ובאחרונה לאור בקשת נתניהו, אפשרו השופטים להוריד את ימי עדותו של נתניהו ליומיים בשבוע, כל עוד ההגנה מעמידה ביום הנוסף עד נוסף. הפרקליטות התנגדה להליך הלא מקובל הזה משום שהוא עלול להשפיע על עדותו של נתניהו, בעיקר בחקירה הנגדית – נתניהו יקשיב מה אומרים עדי התביעה במשפטו, והדבר עלול באופן טבעי להשפיע גם על עדותו שלו.

השופטים דחו את בקשת הפרקליטות לרדת מהנוהל הזה בשלב החקירה הנגדית, אבל ציינו את המובן מאליו: שבזמן החקירה הנגדית לא ידבר עם סניגוריו. הדבר ידוע ומקובל בכל חקירה נגדית, עד כדי כך שכשמסתיימת חקירה ראשית, מקפיד תמיד הסניגור לשאול מהר את השאלה הראשונה שלו כדי שמאותו רגע התביעה לא תוכל לעמוד בקשר עם העד שלה. אתמול חדד ביקש מהשופטים לשקול מחדש את הבקשה. הוא הדגיש בפני השופטים שכמובן לא ידבר עם נתניהו על נושא המשפט, אבל הסביר להם שהוא מייצג אותו בנושאים נוספים, כמו למשל בוועדת החקירה הממלכתית בנושא הצוללות, ולכן חייב להיות עמו בקשר. והנה שוב, השופטים מוכנים לשקול את העניין מחדש. אם אכן ייעתרו לבקשת חדד, הם יאפשרו שוב לנאשם נתניהו פריבילגיה שלא ניתנת לנאשמים אחרים.

אז מצד אחד, קשה להאשים את השופטים שהוצנחו למשפט בסיטואציה בלתי אפשרית, מצד שני גם במצב הכאוטי הזה היו יכולים לעשות הרבה יותר ממה שעשו עד היום כדי לדאוג למראית פני הצדק. אם מלכתחילה היו דואגים למשפט יעיל, אקטיביסטי מבחינת ניהול כלפי שני הצדדים, היה קשה לבוא אליהם בטענות, אבל המצב לצערנו היה הפוך – השופטים אפשרו חקירות נגדיות אינסופיות בשלב פרשת התביעה, נאומים חוצבי להבות שלא קשורים לבירור האמת אצל הנאשם, הסכמה לבקשות אינסופיות שלו שלא נבדקו על ידם בזמן אמת ואז התברר שהן מבוססות על כלום ושום דבר. במצב הדברים הזה, לפחות היה מצופה מהם להקפיד על סדרי הדין בתוך האולם שלהם, אלא שגם זה לא קורה. משפט נתניהו מביט על פסק דין 11:0 שקבע שראש ממשלה יכול להיות נאשם בפלילים, ומתפוצץ מצחוק.