מתחילת כהונת הממשל, האיראנים שלחו מסרים דרך כמה מדינות לפתיחת ערוץ דיפלומטי עם הממשל החדש. אז טראמפ ביצע צעד דרמטי משלו: הוא שלח מכתב למנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי.
בתחילת מרץ, מי שהגיע לחדר הסגלגל או אורחים במטוס הנשיאותי שמעו מטראמפ על "המכתב היפה" שלו לאייתוללה. מי ששמע על כך ממקור ראשון סיפר שהמסר הבסיסי של המכתב של טראמפ: "אני לא רוצה מלחמה. אני לא רוצה למחוק אותך מהמפה. אני רוצה עסקה".
טראמפ ידע שהוא נכנס לאזור פוליטי מסוכן. יותר מכל נושא אחר, הסוגיה של ישראל ואיראן מפלגת את הקואליציה של טראמפ, ומציבה את הסיעה הבדלנית, בראשות אנשי תקשורת כמו המנחה המשפיע טאקר קרלסון, מול שמרנים אנטי-איראניים כמו מנחה הרדיו מארק לוין.
אך בתוך הממשל, למרות הדיבור הרב סביב מחלוקות בין "נצים" ו"יונים" בנוגע לאיראן, החלוקות האידיאולוגיות היו הרבה פחות חשובות מאשר בכהונתו הראשונה של טראמפ, כשבכירים כמו שר ההגנה ג'ים מאטיס ושר החוץ רקס טילרסון ראו בנשיא אדם פזיז שצריך לרסן את דחפיו.
הפעם, אף אחד בצוות הבכיר של טראמפ לא מילא תפקיד דומה. הצוות החדש תמך בדרך כלל באינסטינקטים של טראמפ ועבד ליישם אותם. היו חילוקי דעות, אך מעט, אם בכלל, עימותים סוערים על מדיניות בנוגע לאיראן.
מרקו רוביו ושר ההגנה פיט הגסת' תמיד הקשיבו בכבוד לדעותיו של הנשיא, גם אם הגסת', שיש לו קשר קרוב עם נתניהו, בטח יותר בישראלים מאשר חלק מעמיתיו.
ואנס הזהיר שוב ושוב מפני האפשרות שארצות הברית תסתבך במלחמה לשינוי משטר, אך אפילו אלה בצוות שתמכו היסטורית בעמדה נוקשה יותר כלפי איראן תמכו בדיפלומטיה של ויטקוף. יועץ הביטחון הלאומי של טראמפ, שהיה קשוח כלפי איראן, מייק וולץ, קיים בכל זאת מערכת יחסים עבודה קרובה עם ויטקוף, שהיה מתון יותר.
בצד המודיעיני, ראטקליף סיפק מידע מבלי להביע דעה לכאן או לכאן. גאברד, ראש קהילת המודעין, היא מתנגדת ידועה להתערבויות צבאיות מעבר לים, אך רק לעתים רחוקות היא קידמה את השקפתה זו בפני הנשיא.
באפריל, הצוות של טראמפ החל במשא ומתן בעומאן, כשאת הצד האמריקני הובילו ויטקוף ומייקל אנטון, מנהל תכנון המדיניות במשרד החוץ. עד סוף מאי, צוותו של טראמפ העביר הצעה בכתב לאיראנים.
ההצעה קראה לאיראן להפסיק בסופו של דבר את כל העשרת האורניום והציעה להקים קונסורציום אזורי לייצור אנרגיה גרעינית שיכלול, באופן פוטנציאלי, את איראן, ארצות הברית ומדינות מפרץ אחרות כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות.