באופן מפתיע, כוכב הלכת הננסי פלוטו נחשב יציב למדי – הודות ל"תהודת 3:2" עם נפטון: על כל שלוש הקפות של נפטון את השמש, פלוטו מקיף אותה פעמיים. המשמעות? כשפלוטו מגיע לנקודה הקרובה ביותר לשמש, נפטון נמצא תמיד רחוק ממנו. למעשה, פלוטו מתקרב יותר לאורנוס מאשר לנפטון.
אבל זהו מצב עדין. "אם כוכבים חיצוניים יטלטלו את מערכת השמש, פלוטו עלול להידחף החוצה מהתהודה הזו", מסביר קייב. ואז – או שהוא יימחק בהתנגשות, או ייזרק הרחק לחלל. הסיכוי שזה יקרה בתוך 5 מיליארד שנה: כ־4%. פי 20 מהסיכון לכדור הארץ.
אלו הכוכבים שצריך לפחד מהם
הכוכבים המסוכנים ביותר הם אלה שיחלפו בטווח של פחות מ־100 יחידות אסטרונומיות (AU) – כלומר, פחות מפי 100 מהמרחק שבין השמש לכדור הארץ. הסיכוי למפגש כזה במהלך 5 מיליארד שנה? כ־5%. בנוסף, ככל שהכוכב החולף איטי יותר (נע במהירות של פחות מ־10 ק"מ לשנייה) כך השפעתו הגרביטציונית נמשכת זמן רב יותר ועלולה להיות הרסנית יותר.
וכך מסכמים החוקרים את הממצא: "המפגשים עם כוכבים חולפים עלולים להשפיע משמעותית על היציבות הדינמית של כוכבי הלכת – וגם על הארכיטקטורה הכוללת של מערכת השמש".
אבל אלו לא רק תרחישים תיאורטיים. מדענים כבר סימנו מועמד קונקרטי שעלול לערער את הסדר השמיימי: הכוכב Gliese 710, ננס כתום ממערכת שכנה, צפוי לחלוף בקרבת מערכת השמש בעוד כ־1.3 מיליון שנה. לפי התחזיות, הוא עשוי להתקרב עד למרחק של כ־10,000 יחידות אסטרונומיות – בדיוק הסף שממנו מתחילות ההשפעות הכבידתיות המסוכנות. אמנם לא מדובר בהתנגשות, אבל הכבידה שלו עלולה להסיט כוכבי שביט, לשבש את ענן אורט ואולי אף לערער את יציבות מסלולי כוכבי הלכת. בקיצור, הסכנות האמיתיות לא תמיד מגיעות מאסטרואיד ענק – לפעמים הן לובשות צורה של כוכב תמים שמחליט לעבור בסביבה.